(ו) יש לכ״א כו׳ – כר״י ועסי׳ רס״ד ס״ה בהג״ה:
(ז) אבל שלא כו׳ – שם אר״נ מתני׳ שלא כו׳:
(ח) אבל מוציאו כו׳ – עתוס׳ דב״מ קיח ב׳ וי״ל כו׳ ולהכי ל״ק ליה כו׳:
(ט) וכ״ש כו׳ – למד מהנ״ל:
(י) אפילו בימות החמה – דאסור בלא״ה כמ״ש בב״ק שם חדא בימות כו׳ דתניא כו׳ בכה״ג מותר כנ״ל:
(יא) ואפילו מתקן כו׳ – ממ״ש בב״ב נז א׳ ועשה מקום כו׳ הא פחות מכאן לא אלמא דא״י למחות אע״ג דשם נ״ט א׳ אמרינן למעלה מד״א כו׳ התם כדמפ׳ זמנין דמותבת כו׳ הלא״ה אמרינן דכופין על כו׳. שם:
(יב) ואעפ״כ כו׳ – ואף דגם בזה פליג ר״י אין הלכה בזה כר״י דבב״מ שם אוקמיה בשיטה ואמרינן בב״ק שם חדא כו׳ דתניא כו׳ וכן שם ו׳ א׳ אוקמוה מתני׳ שם כהאי ברייתא. הרא״ש וש״פ:
(יג) וי״א כו׳ – הג״א שם:
(ליקוט) וי״א דלאחר כו׳ – ממש״ש כ״א א׳ לימא בבור כו׳ וערש״י שם ד״ה לימא כו׳ ואע״ג דמסתמא ליכא שבחא בפירות אלא דמיירי בכה״ג וז״ש בבור כו׳ ובזה מתו׳ קושית תוס׳ שם בד״ה דרב. והא דתנן כו׳ וק׳ לר״י כו׳ (ע״כ):
(ליקוט) וי״א דלאחר כו׳ – ממש״ש וזעירי א״ל אנא דאמרי כו׳ מ׳ דלאחר שהזיק ודאי דזכה לזעירי אף בדבר שאין בו שבח דהא לזעירי טעמא לאו משום שבחא דהא ס״ל דלא קנסו גופן משום שבחן וכ״ש לרב דהא רב פליג לחומרא ואף דגמ׳ קא׳ לזעירי דוקא אליבא דר״מ הא קא׳ שם בגמ׳ דלרב ל״פ רבנן עליה דר״מ אלא קרן דבהתירא אבל הכא כו׳ (ע״כ):