טור-שו״ע אורח חיים קנ״דטור-שו״ע
שולחן ערוךדיני תשמיש קדושה ונרות בית הכנסת, ובו ט״ו סעיפים(א)
רְחָבָה שֶׁל עִיר, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בָּהּ בְּתַעֲנִיּוֹת, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֲרַאי; וְכֵן בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִים בָּהֶם לְהִתְפַּלֵּל בְּאַקְרַאי (פי׳ דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְהִזְדַּמֵּן לֹא דֶּרֶךְ קְבִיעוּת), אֵין בָּהֶם שׁוּם קְדֻשָּׁה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא מִקְרֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא אִם הוּא כְּמִין אַרְגָּז, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי רַק לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, אֲבָל אָרוֹן הַבָּנוּי בְּחוֹמָה הַנַּעֲשֶׂה לִשְׁמִירָה, לֹא מִקְרֵי תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה; וְכָל שֶׁכֵּן אִם הַסְּפָרִים מִתְקַלְקְלִים בּוֹ, דְּמֻתָּר לִטְּלָן מִשָּׁם (מָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ״י פ׳ בְּנֵי הָעִיר).}
(ב)
הַשּׂוֹכְרִים בַּיִת וּמִתְפַּלְּלִין בּוֹ, אֵין לוֹ דִּין בֵּית הַכְּנֶסֶת.
(ג)
תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, כְּגוֹן: תִּיק שֶׁל סְפָרִים וּמְזוּזוֹת, וּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין, וְאַרְגָּז שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ וְכִסֵא שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה, וּוִילוֹן שֶׁתּוֹלִין לִפְנֵי הַהֵיכָל, יֵשׁ בָּהֶן קְדֻשָּׁה וְצָרִיךְ לְגָנְזָן. {הַגָּה: וְדַוְקָא הַדָּבָר שֶׁמְּנִיחִין בָּהֶן דְּבַר הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ לִפְעָמִים, אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית לְכָבוֹד כְּגוֹן הַמִּכְסֶה שֶׁעַל הַקְּרָשִׁים שֶׁל הַסְּפָרִים, אֲבָל אוֹתוֹ מִכְסֶה שֶׁהוּא לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִכְסֶה שֶׁעַל הַקְּרָשִׁים, לֹא מִקְרֵי תַּשְׁמִישׁ, דְּהָוֵי תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אָסוּר לְכַבֵּס מִטְפָּחוֹת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה בְּמֵי רַגְלַיִם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נ״ב ח״ד וְרַ״ן מָרְדְּכַי פ״ק דמ״ק).}
(ד)
מִטְפְּחוֹת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלוּ, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן.
(ה)
סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, מְנִיחִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶס וְגוֹנְזִין אוֹתוֹ בְּקֶבֶר תַּלְמִיד חָכָם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
(ו)
אֵין עוֹשִׂין מִתֵּבָה כִּסֵא לְסֵפֶר תּוֹרָה; אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִתֵּבָה גְּדוֹלָה קְטַנָּה, וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִכִּסֵא גָּדוֹל כִּסֵא קָטָן, אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ שְׁרַפְרָף (פי׳ כִּסֵא קָטָן) לְכִסֵא; וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִוִּילוֹן גָּדוֹל וִילוֹן קָטָן, אוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כִּיס לְסֵפֶר תּוֹרָה; אֲבָל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כִּיס לְחֻמָּשׁ, אָסוּר. {הַגָּה: וּפָרֹכֶת שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹלִין בִּפְנֵי הָאָרוֹן אֵין לוֹ קְדֻשַּׁת אָרוֹן, רַק קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכֵן הַכְּלוּנְסוֹת שֶׁבּוֹ תּוֹלִין הַפָּרֹכֶת, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶם הָעֵצִים שֶׁמְּסַמְּנִים בּוֹ הַקְּרִיאָה לְחוֹבַת הַיּוֹם, שֶׁאֵינָן קְדוֹשִׁים כְּמוֹ הֵם (פִּסְקֵי מהרא״י סי׳ רכ״ה).}
(ז)
הַבִּימָה (פי׳ מָקוֹם גָּבוֹהַּ), כְּגוֹן בִּימָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לַמֶּלֶךְ, אֵין בָּהּ קְדֻשַּׁת אָרוֹן, אֶלָּא קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת.
(ח)
הָאָרוֹן וְכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים לְסֵפֶר תּוֹרָה, מוֹעִיל בּוֹ תְּנַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ שְׁאָר תַּשְׁמִישׁ, אֲפִלּוּ דְּחוֹל. {הַגָּה: וְנָהֲגוּ לֵיהָנוֹת בְּכַמָּה הֲנָאוֹת מִדִּבְרֵי קְדֻשָּׁה, כְּגוֹן: מִטְפְּחוֹת שֶׁל סְפָרִים וְשֻׁלְחָן שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְעִילִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ הַטַּעַם מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁנָּהֲגוּ כֵן, וְאִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר, לֵב בּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם מֵעִקָּרָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ בְּנֵי אָדָם לִידֵי תַּקָּלָה, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִתְנוּ כְּאִלּוּ הִתְנוּ דָּמִי (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רע״ג וּבֵית יוֹסֵף).}
(ט)
הַמִּתְנַדְּבִים סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנִיחִים מִטְפָּחוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כָּל סֵפֶר וְסֵפֶר, שֶׁלְּדַעַת כֵּן הֻקְדְּשׁוּ; אֲבָל הַמְנִיחִים בְּבֵיתָם וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין, כֵּיוָן שֶׁעַל דַּעַת אוֹתוֹ סֵפֶר נַעֲשָׂה וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אוֹתוֹ סֵפֶר, אָסוּר לַהֲנִיחוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר, וְיֵשׁ מַתִּירִים {וְכֵן נוֹהֲגִין עַכְשָׁו, מִשּׁוּם לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם לִנְהֹג כָּךְ.}
(י)
הַנּוֹהֲגִים לְהָנִיחַ עַטְרוֹת סֵפֶר תּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַקּוֹרֵא, בְּסִיוּם הַתּוֹרָה, אֵין מוֹחִין בְּיָדָם; אֲבָל הַמְנִיחִים אוֹתָם בְּרָאשֵׁי חֲתָנִים דְּעַלְמָא, מוֹחִין בְּיָדָם.
(יא)
נֵרוֹת שַׁעֲוָה שֶׁנְּתָנָם עַכּוּ״ם לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, וְכִבָּן שַׁמָּשָן וּנְתָנָם אוֹ מְכָרָן לְיִשְׂרָאֵל, אָסוּר לְהַדְלִיקָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. {הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִים לְהֶדְיוֹט. וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי׳ קל״ט מֵדִינִים אֵלּוּ. מוּמָר עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנָּתַן שַׁעֲוָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ (פִּסְקֵי מהרי״ו סי׳ ס״ו וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי׳ רנ״ד).}
(יב)
עַכְבָּר שֶׁנִּמְצָא בְּשֶׁמֶן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם הוּא מָאוּס, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
(יג)
נֵר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת מֻתָּר לִקְרוֹת לְאוֹרוֹ.
(יד)
אֵין מַדְלִיקִין נֵר שֶׁל הֶדְיוֹט מִנֵּר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָנֵי מִלֵּי בְּעוֹד שֶׁדּוֹלְקִין לְמִצְוָתָן, אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לְכַבּוֹתָן, מֻתָּר. {הַגָּה: מִיהוּ לֹא נָהֲגוּ לִזָּהֵר בְּכָךְ, וּמַדְלִיקִין בָּהֶן נֵר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁדַּעַת בֵּית דִּין מַתְנֶה בְּכָךְ, וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ [אוּלַי] הוּא מֵהַאי טַעֲמָא (פִּסְקֵי מהרא״י סִימָן רע״ג).}
(טו)
בְּנֵי כְּרַךְ שֶׁקָּנוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְהִתְנוּ שֶׁאִם יֵצֵא אֶחָד מֵהַכְּרַךְ שֶׁהַנִּשְׁאָרִים יִתְּנוּ לוֹ חֶלְקוֹ, וְהוּקְרוּ הַסְפָרִים, אִם יָצָא אֶחָד מֵהֶם אֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁנָּתַן בִּלְבַד.
מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א)
רחבה של עיר אף על פי שמתפללין בה בתעניות, אין בה משום קדושה מפני שהוא עראי, ולא נקבעה לתפלה. וכן בתים וחצרות שמתקבצין בהן להתפלל באקראי אין בהם שום קדושה.
(ג)
תשמישי מצוה כגון סוכה ולולב שופר וציצית אין בהן שום קדושה ויכולין להשתמש בהן.
תשמישי קדושה כגון תיק של ספרים תפילין ומזוזות וספר תורה, ורצועות של תפילין, וארגז שנותנים בו ספר תורה או חומש, וכסא שנותנים עליו ספר תורה, ווילון שתולין לפני ההיכל, יש בהן קדושה וצריך לגונזן.
(ד)
מטפחות ספרי תורות שבלו יכולין לעשות מהן תכריכין למת מצוה, וזו היא גניזתן.
(ה)
וספר תורה שבלה גונזין אותו בקבר תלמיד חכם שונה הלכות, ובכלי חרס.
(ו)
אין עושין מתיבה כסא לספר תורה, אבל שרי לעשות מתיבה גדולה קטנה. וכן מותר לעשות מכסא גדול כסא קטן, אבל אסור לעשות ממנו שרפרף לכסא. וכן מותר לעשות מוילון גדול וילון קטן או לעשות ממנו כיס לספר תורה, אבל לעשות ממנו כיס לחומשים אסור.
(ז)
הבימה אין בה קדושת ארון אלא קדושת בית הכנסת.
(ח)
הארון וכל מה שעושין לספר תורה מועיל בו תנאי להשתמש בו שאר תשמיש.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.