טור-שו״ע חושן משפט שצ״דטור-שו״ע
שולחן ערוךבהמה שנפלה לגינה והזיקה, וכיצד משערין ההיזק, ובו ו׳ סעיפים(א)
בְּהֵמָה שֶׁהֻחְלְקָה בְּאֶבֶן אוֹ בְּמֵימֵי רַגְלַיִם, וְנָפְלָה לְגִנָּה, וְנֶחְבְּטָה עַל גַּבֵּי פֵּרוֹת וִירָקוֹת, אוֹ שֶׁאָכְלָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אֲפִלּוּ הָלְכָה מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, וַאֲפִלּוּ נִשְׁאֲרָה שָׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לָהּ בַּחֲבָטָה, שֶׁהֲרֵי מָצְאָה מָקוֹם רַךְ וְלֹא נִתְרַסְקוּ אֵיבָרֶיהָ. אֲבָל אִם יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְאָכְלָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. וַאֲפִלּוּ טִנְּפָה פֵּרוֹת בְּמֵי לֵדָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה. וְכֵן אִם דְּחָפָהּ חֲבֶרְתָּהּ וְנָפְלָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַעֲבִירָם אַחַת אַחַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְחֲפוּ זוֹ אֶת זוֹ (וְכֵן דַּעַת הָרִי״ף). {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם דְּחָפָהּ חֲבֶרְתָּהּ לֹא מִקְרֵי פְשִׁיעָה, אֶלָּא הָוֵי אֹנֶס וּפָטוּר (טוּר ס״ג בְּשֵׁם ר״י והרמ״ה וְהָרא״ש). אִם הֶעֱבִירָהּ אֵצֶל גִּנַּת חֲבֵרוֹ וְהָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לֵירֵד וְלִכָּנֵס לַגִּנָּה, אֲפִלּוּ נָפְלָה בְּאֹנֶס חַיָּב, דְּהָוֵי תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס (טוּר ס״א וְתוֹסָפוֹת וְהָרא״ש). וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק בְּזֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״א בְּשֵׁם הָרַאֲבַ״ד).}
(ב)
הֻחְלְקָה וְנָפְלָה וְיָצְאָה {וְהוּא יָדַע (טוּר ס״ב),} וְחָזְרָה לַגִּנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרָה שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְשָׁמְרָהּ שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּדְעָה דֶרֶךְ הַגִּנָּה הֲרֵי הִיא חוֹזֶרֶת מֵאֵלֶיהָ. {הַגָּה: מִיהוּ, אִם שְׁמָרָהּ בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה, פָּטוּר (טוּר).}
(ג)
הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל גַּבֵּי קָמַת חֲבֵרוֹ, הַמַּעֲמִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. וְכֵן אִם הִכִּישָׁהּ (פֵּרוּשׁ, הִכָּה אוֹתָהּ) עַד שֶׁהָלְכָה לְקָמַת חֲבֵרוֹ וְהִזִּיקָה, זֶה שֶׁהִכִּישָׁהּ חַיָּב. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ הַפֵּרוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּהָוֵי כְּמַזִּיק בְּיָדַיִם (המ״מ פ״ד מִנִּזְקֵי מָמוֹן וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א). וְדַוְקָא הִכִּישָׁהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל קָם לָהּ בְּאַפָּהּ עַד שֶׁהָלְכָה שָׁם, פָּטוּר, דְּהָוֵי גְרָמָא בִנְזָקִין (הַמַּגִּיד שָׁם, וּדְלָא כְּדַעַת הָרַאֲבַ״ד).}
(ד)
כָּל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה פֵּרוֹת מְחֻבָּרִים, מְשַׁעֲרִים מַה שֶּׁהִזִּיקָה בְּשִׁשִּׁים וּמְשַׁלֵּם מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁאָכְלָה בֵּית סְאָה, שָׁמִין שִׁשִּׁים בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה, וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה אַחַר שֶׁנִּפְסַד בּוֹ הַבֵּית סְאָה, וּמְשַׁלֵּם הַשְּׁאָר. וְכֵן אִם אָכְלָה קַב אוֹ רֹבַע, אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד, שָׁמִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים.
(ה)
אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַקַּרְקַע, מְשַׁלֵּם דְּמֵי פֵרוֹת גְּמוּרִים בְּשִׁוּוּיֵיהֶן, אִם סְאָה דְּמֵי סְאָה, וְאִם סְאָתַיִם דְּמֵי סְאָתַיִם.
(ו)
הֲרֵי שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל אֶחָד, וְכֵן הַקּוֹצֵץ פֵּרוֹת דֶּקֶל חֲבֵרוֹ וְאָכַל, אִם הָיָה דֶקֶל רוֹמִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין הַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת, מְשַׁעֲרִים אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע; וְאִם דֶּקֶל פַּרְסִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא, שֶׁהַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת בְּיוֹתֵר, מְשַׁעֲרִים הַדֶּקֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא נִגְמַר גִּדּוּלוֹ מְשַׁעֲרִין בְּשִׁשִּׁים, וְאִם נִגְמַר גִּדּוּלוֹ מְשַׁעֲרִין כְּמוֹ שֶׁהוּא (טוּר ס״ו).}
מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א)
{א} המעביר בהמתו אצל גינת חבירו אם אפשר לה לירד וליכנס לגינה אפילו לא ירדה אלא נפלה באונס והזיקתו בין ע״י אכילה שאכלה מן הירקות בין ע״י נפילה שנפלה על הירקות ונפסדו משלם כל מה שהזיקה ואפילו ילדה וטנפה פירות במי לידה ואפילו שא״א לה שתרד ונפלה שלא באונס משלם כל מה שהזיקה אבל אם אי אפשר לה שתרד ונפלה באונס אז אינו משלם אלא מה שנהנית ומה היא הנאתה שהירקות שנפלה עליה הן רכים והצילוה שלא נחבטה בכח ולא נתרסקו איבריה ואפילו שהתה שם כל היום והלכה מערוגה לערוגה ואכלה אינו משלם אלא מה שנהנית:
(ב)
{ב} אבל אם יצאה משם והוא ידע אפילו חזרה אח״כ שלא לדעת ששמרה כראוי וחזרה משלם מה שהזיקה דלא סגי לה תו בשמירה פחותה ובעיא שמירה מעולה שלא תחזור לשם כיון שלמדה הדרך לילך לשם:
(א)
{ג} ומהו נקרא אונס שפטור אם נפלה כגון שהוחלקה באבן או במי רגליה ונפלה אבל אם דחפוה חברותיה ונפלה פשיעה הוא ולאו אונס וחייב לדעת רב אלפס והרמב״ם אבל ר״י פירש דחפוה חברותיה לא הוי פשיעה ופטור וכ״כ הרמ״ה וכ״כ א״א הרא״ש ז״ל:
(ג)
{ד} המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו או שהכישה עד שהלכה על קמת חבירו אותו שהעמידה או שהכישה חייב:
(ד)
{ה} בהמה שאכלה או הפסידה פירות מחוברין כיצד משערים הנזק רואין מה שהפסידה ושמין מי שבא לקנות ס׳ חלקים כדי מה שאכלה כמה היה נותן בהם עתה קודם אכילתה וכמה היה פוחת בשביל אכילתה וכן נותן לניזק וכן הדין אם אכלה מעט או הרבה שמין כך וא״א הרא״ש ז״ל כתב שעדיין פוחתין מזה ששמין כמה הרויח הניזק שלא הוכחש שדהו במה שלא נשארו בה הפירות עד שנגמרו וכן מנכין למזיק והרמ״ה כתב שאין מנכין אותן.
(ה)
ואם אכלה פירות שנגמרו ואין צריכין לשדה משלם דמי פירות גמורין בשוויין אם סאה סאה ואם סאתים סאתים:
(ו)
{ו} הפסיד האילן וכן הקוצץ אילן חבירו אם לא נגמר גידולו ולא הגיע לכך שיהא ראוי לעקור ולשתול במקום אחר אז דינו כפירות שלא נגמרו ושמין אותו בס׳ ואם נגמר גידולו וראוי לשתלו במקום אחר אז דינו כפירות גמורין ושמין אותו בפני עצמו:
{ז} ל׳ הרמב״ם אכלה פירות דקל אם אין פירותיהן יפין משערינן בס׳ ואם יפין הן משערינן בפני עצמן כמה היו יפין קודם וכמה הן יפין עתה.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.