טור-שו״ע יורה דעה ש״פטור-שו״ע
שולחן ערוךדברים שהאבל אסור בהם, ובו כ״ה סעיפים(א)
אֵלוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם וּבִכְבִיסָה, וְחַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ וּבִכְפִיַּת הַמִּטָּה, כָּל שִׁבְעָה, וְאָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וְשִׂמְחָה וְאִחוּי קֶרַע כָּל ל׳ יוֹם {וְכָל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֲגִין בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה (בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א סִימָן תמ״ו).}
(ב)
מְלָאכָה כֵּיצַד, כָּל ג׳ יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲפִלוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה; מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאִשָּׁה טוֹוָה בַּפֶּלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ. {כְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּתָּר לִכְתֹּב בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, כָּךְ מֻתָּר לִכְתֹּב בִּימֵי אֶבְלוֹ; אֲבָל לֹא בְּעִנְיָן אַחֵר (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הר״מ וב״י סוֹף סִימָן זֶה).}
(ג)
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, כָּךְ הוּא אָסוּר לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה, וְלֵילֵךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּסְחוֹרָה.
(ד)
אֲפִלוּ דָּבָר הָאָבֵד אָסוּר הָאָבֵל לַעֲשׂוֹת בֵּין עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁמַּעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁלוֹ.
(ה)
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים {אֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ),} אֶלָא אִם כֵּן הוּא דָּבָר הָאָבֵד, שֶׁדָּבָר הָאָבֵד מֻתָּר לְאָבֵל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים; אֲפִלוּ דָּבָר הָאָסוּר בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם טִרְחָא, מֻתָּר, וַאֲפִלוּ הוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְהוּא דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הָאָבֵל בְּעַצְמוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן וְהָרא״ש וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ יְרוּחָם); וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יֵשׁ לְהָקֵל, וַאֲפִלּוּ תּוֹךְ ג׳ וְהוּא הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.}
(ו)
פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלוֹ, בְּדָבָר הָאָבֵד, שֶׁאִם לֹא יִמְכֹּר יַפְסִיד מֵהַקֶרֶן, נִמְכֶּרֶת עַל יְדֵי אֲחֵרִים; אֲבָל אִם לֹא יַפְסִיד מֵהַקֶרֶן, אֶלָא שֶׁאִם יִמְכְּרֶנָּה עַתָּה יַרְוִיחַ בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁאִם יִמְכְּרֶנָּה אַחַר כָּךְ, אָסוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם שַׁיָּרוֹת אוֹ סְפִינוֹת בָּאוּ, אוֹ שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים לָצֵאת, וּמוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ לוֹקְחִים בְּיֹקֶר, מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲפִלוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, אֶלָא לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לְהִשְׂתַּכֵּר.
(ז)
לְהַלְווֹת לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, לְאוֹתָם שֶׁרְגִילִים לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לְהַלְווֹת לָהֶם עַל יְדֵי אֲחֵרִים, מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד.
(ח)
אִי מַסִיק זוּזֵי בְּאִינְשֵׁי, וְהָאִדָּנָא מַשְׁכַּח לְהוּ, וּבָתַר הָכִי לָא מַשְׁכַּח לְהוּ, שָׁרֵי לְשַׁדּוֹרֵי עֲלַיְהוּ.
(ט)
אִם יֵשׁ לוֹ דִּין עַל אָדָם, אֵינוֹ תּוֹבֵעַ כָּל ז׳. וְאִם הוּא דָּבָר הָאָבֵד, כְּגוֹן שֶׁבִּקֵשׁ לֵילֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁעֵדָיו חוֹלִים, עוֹשֶׂה מֻרְשֶׁה וְדָן עִמּוֹ.
(י)
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִתִּירוּ בַּמּוֹעֵד מִשּׁוּם צֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כֻּלָם אֲסוּרִים בְּאָבֵל, אֲפִלוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
(יא)
אָבֵל שֶׁשָּׂדֵהוּ בְּיַד אֲחֵרִים בַּאֲרִיסוּת אוֹ בַּחֲכִירוּת אוֹ בְּקַבְּלָנוּת, הֲרֵי אֵלוּ עוֹבְדִין כְּדַרְכָּן בִּימֵי הָאֵבֶל שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וַאֲפִלוּ נִשְׁלַם זְמַן חֲכִירוּתָם קֹדֶם וְנִשְׁאֲרוּ בַּשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ.
(יב)
אִם הָאָבֵל הוּא אָרִיס בְּשָׂדֶה שֶׁל אֲחֵרִים, לֹא יַעֲבוֹד הוּא בְּעַצְמוֹ, אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים מֻתָּר.
(יג)
אִם יֵשׁ שְׂכִיר יוֹם שֶׁעוֹבֵד שְׂדֵה הָאָבֵל, אֲפִלוּ בְּעִיר אַחֶרֶת, לֹא יַעֲשֶׂה.
(יד)
אִם יֵשׁ לָאָבֵל חֲמוֹר אוֹ סְפִינָה מֻחְכָּר אוֹ מֻשְׂכָּר בְּיַד אַחֵר, הֲרֵי זֶה לֹא יַעֲשֶׂה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל בַּעַל הַחֲמוֹר וְהַסְפִינָה, אִם לֹא שֶׁשְּׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הָאֲבֵלוּת וַעֲדַיִן לֹא כָּלָה הַזְּמַן; אֲבָל אִם כָּלָה הַזְּמַן, אָסוּר.
(טו)
אִם הָיָה הַחֲמוֹר וְהַסְפִינָה בְּיַד אֲחֵרִים, לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, יֵשׁ מַתִּירִים וְיֵשׁ אוֹסְרִים.
(טז)
אִם הָאָבֵל מֻשְׂכָּר לְאַחֵר, לֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בִּימֵי אֶבְלוֹ. {אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שָׁרֵי (זֶהוּ מֵהָרא״ש).}
(יז)
הָיְתָה מְלֶאכֶת אֲחֵרִים בְּיָדוֹ, אֲפִלוּ בְּדָבָר תָּלוּשׁ, כְּגוֹן לֶאֱרֹג, בֵּין בְּקַבְּלָנוּת בֵּין שֶׁלֹּא בְּקַבְּלָנוּת, לֹא יַעֲשֶׂה. {הַגָּה: וְאִם הוּא דָּבָר הָאָבֵד, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים (ד״ע). מֻתָּר לְקַבֵּל מְלָאכָה בִּימֵי אֶבְלוֹ לַעֲשׂוֹת אַחַר כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְדֹּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁאָר פְּעָמִים (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת אֵבֶל).}
(יח)
הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ בְּיַד אֲחֵרִים, בְּקַבְּלָנוּת בְּדָבָר תָּלוּשׁ, בְּבֵיתוֹ, לֹא יַעֲשׂוּ; בְּבֵית אֲחֵרִים, יַעֲשׂוּ. {וּבִלְבַד שֶׁקִּבְּלוּ הַמְּלָאכָה קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל (מָרְדְּכַי סוֹף מ״ק וְר״י).}
(יט)
הָיָה לוֹ בִּנְיָן בְּיַד אֲחֵרִים, בְּקַבְּלָנוּת, בְּחוֹל אוֹ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד לֹא יַעֲשׂוּ, אֲפִלוּ הוּא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר; וְאִם אֵלוּ הַקַבְּלָנִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֻתָּרִים לִבְנוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁחָלוּ בִּימֵי הָאֵבֶל, אִם הוּא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר וְאֵין עִיר אַחֶרֶת שֶׁבָּהּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ תְּחוּם שֶׁל אוֹתוֹ בַּיִת.
(כ)
אִם קִבְּלוּ אֲחֵרִים לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ שָׂדֵהוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר.
(כא)
שְׁנֵי שֻׁתָּפִים חֶנְוָנִים שֶׁאֵרַע אֵבֶל לְאֶחָד מֵהֶם, נוֹעֲלִים חֲנוּתָם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֻּׁתָּף בְּפַרְהֶסְיָא, אֲבָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲפִלוּ בְּעֵסֶק הַשֻּׁתָּפוּת. וְאִם הָאָבֵל אָדָם חָשׁוּב, וְהַשֻּׁתָּפוּת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁאֲפִלוּ אִם יַעֲשֵׂהוּ בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָדוּעַ שֶּׁיֵּשׁ לָאָבֵל חֵלֶק בּוֹ, אָסוּר לַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת אֲפִלוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
(כב)
כִּבּוּד הַבַּיִת, הֲדָחַת כּוֹסוֹת וְהַצָּעַת הַמִּטּוֹת, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְלָאכָה לְאָבֵל; וְכֵן מֻתָּר לְאִשָּׁה לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל בִּימֵי אֶבְלָהּ {כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ, אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אָסוּר;} וְכֵן אִשָּׁה הַמְשָׁרֶתֶת בְּבֵית בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד, וְאֵרְעָהּ אֵבֶל, מֻתֶּרֶת לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וְלַעֲשׂוֹת שְׁאָר צָרְכֵי הַבַּיִת, בֵּין שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת בְּחִנָּם בֵּין בְּשָׂכָר.
(כג)
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִסְחוֹרָה, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, אִם יָכוֹל לְמַעֵט שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק בְּאוֹתָהּ הָעִיר, מוּטָב; וְאִם לָאו, שֶׁאִם לֹא יִקְנֶה בְּאוֹתָהּ הָעִיר לֹא יִמָּצֵא, יִקְנֶה לְצֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ.
(כד)
עַל כָּל הַמֵּתִים, רָצָה לְמַעֵט בְּעֵסֶק סְחוֹרָה הַמֻּתֶּרֶת לוֹ, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, יְמַעֵט; רָצָה, אֵינוֹ מְמַעֵט. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, יְמַעֵט.
(כה)
עַל כָּל הַמֵּתִים אָסוּר עַד ל׳ יוֹם לֵילֵךְ בִּסְחוֹרָה לְמֵרָחוֹק, דְּאִכָּא פִּרְסוּם גָדוֹל וְדוֹמֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוֹלֵךְ בְּשַׁיָּרָא גְדוֹלָה וּשְׂמֵחִים הַרְבֵּה בַּדֶּרֶךְ; בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו וְיֹאמְרוּ: לֵךְ עִמָּנוּ.
מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)