טור-שו״ע חושן משפט רע״גטור-שו״ע
טורהלכות זכייה מהפקר ובנכסי הגר(א)
{א} כל דבר של הפקר כל הקודם בו זכה בו לא שנא היו לו בעלים והפקירוהו לא שנא דבר שהוא מופקר ועומד:
(ה)
{ב} והוא שיפקירנו בעליו הפקר גמור אבל אם אינו מפקירו אלא לעניים ולא לעשירים לא הוי הפקר:
(ב)
{ג} כתב הרמב״ם ז״ל ההפקר הרי הוא כנדר ואסור לחזור בו:
(ג)
{ד} ומהו הפקר שיאמר נכסי אלו יהו הפקר לכל בין מטלטלי בין מקרקעי:
(ד)
{ה} וכל הקודם בהן זכה ואפילו זה שהפקירו הוא כשאר כל אדם וזוכה בו:
(ו)
{ו} הפקיר עבדיו הגדולים זכו בעצמן קטנים כל הקודם בהן זכה בהן:
(ח)
{ז} אמר דבר זה הפקר וזה הוי השני ספק הפקר אבל אם אמר וזה כמו זה או שאמר וגם זה הוי גם השני הפקר גמור:
(ז)
{ח} וכתב עוד דבר תורה אפילו הפקר בפני אחד הוי הפקר אבל חכמים אמרו שלא יהא בפחות משלשה וא״א הרא״ש ז״ל כתב שאם הפקירו אפילו בינו לבין עצמו הוי הפקר:
(יא)
{ט} דבר של הפקר ובא אחד וישב אצלו לשמור והביט בו שלא יטלנו אחר, לא קנהו אלא עד שיגביהנו אם הוא מטלטלים או יחזיק בקרקע כדרך שמחזיק הלוקח:
(יב)
{י} ואיזהו דבר מופקר ועומד כגון המדברות והימים והנהרות וכל אשר בהן.
(יג)
לפיכך הצד דג מן הנהרות וחיה או עוף מן המדברות זכה בהן:
{יא} כתב הרמב״ם ז״ל אף על פי שאין אדם רשאי לפרוש מצודה בשדה חבירו לצוד חיה או עוף אפילו הכי אם פירש וצדם קנה:
(יד)
{יב} ואם בעל השדה עומד בצד השדה ואומר יזכה לי שדי קנה בעל השדה ואין לבעל המצודה כלום אבל הצד בביבר שיש לו בעלים אפילו הוא גדול מאוד והן מחוסרין צידה הרי הן של בעל הביבר והצד ממנו הרי זה גזל ע״כ. ונראה דאפילו אם עומד בצד שדהו לא זכתה לו אא״כ הוא בענין שיכול לקחתם בתוך השדה כדפירשתי לעיל ואז זכתה לו שדהו אפילו לא אמר כלום:
(טו)
{יג} דגים שקפצו לתוך הספינה קנאם בעל הספינה ולא חשבינן לה חצר המהלכת לפי שהיא נחה על המים והמים מוליכין אותה:
{יד} מי שפירש מצודה לצוד וצד חיה ועוף ודגים ובא אחר ונטלם ממנה אם המצודה עשויה ככלי הרי קנו לו כליו והנוטלן ממנה גזלן הוא ומוציאין מידו ואם אינה ככלי אז אין על הנוטל דין גזלן אבל אסור לו ליטלם.
(טז)
עני המנקף בראש אילן ומשיר פרותיה ונפלו לארץ אם באו ליד העני קודם שנפלו לארץ קנאם ואם נטלם אחר לאחר שנפלו לארץ מוציאין מידו אבל אם לא באו לידו תחילה אין בהן משום גזל להוציאן מיד הנוטל אבל לכתחלה אסור לו ליטלם:
(יז)
{טו} שחלים הגדלים בשדה פשתן מותרים לכל אדם ליטלם מפני שהן הפקר שמפסידין את הפשתן ואם עמדו על המיצר או שגדלו כל צרכן אסורין:
(יח)
{טז} כל שדה שיש בו כלאים כגון שיש בו אחד מכ״ד ממין אחר כמפורש בכלאים הרי הוא הפקר וכל הקודם לזכות בזרעים שבה קנאם.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.