טור-שו״ע יורה דעה קצ״וטור-שו״ע
שולחן ערוךדיני לבישת הלבון ובדיקתה, ובו י״ג סעיפים (א) שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהַזָּבָה סוֹפֶרֶת מַתְחִילִין מִמָּחֳרַת יוֹם שֶׁפָּסְקָה בּוֹ. וְכָךְ מִשְׁפָּטָהּ, אִם תִּרְאֶה ב׳ יָמִים אוֹ ג׳ וּפָסְקָה מִלִּרְאוֹת, בּוֹדֶקֶת בַּיּוֹם שֶׁפָּסְקָה כְּדֵי שֶׁתִּפְסֹק בְּטָהֳרָה; וּבְדִיקָה זוֹ תִּהְיֶה סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. {וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה; וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ רַק שַׁחֲרִית וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה, סָגֵי בְּכָךְ (טוּר בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״א וּבֵית יוֹסֵף אַף לְפִי דִּבְרֵי הָרא״ש).} וּלְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם {לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה} בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא בּוֹדֶקֶת בְּיוֹם הֶפְסֵק טַהֲרָתָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק וְשֶׁיְּהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁזּוֹ הַבְּדִיקָה מוֹצִיאָה מִיְּדֵי סָפֵק (רַשְׁבָּ״א בְּתה״ק). {הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים אִם הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל עַרְבִית וְעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, אֵינָהּ יְכוֹלָה לִבְדֹּק אָז לִלְבֹּשׁ לְבָנִים וּלְהַתְחִיל וְלִמְנוֹת מִיּוֹם הַמָּחֳרָת, מֵאַחַר דְּהַקָּהָל כְּבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ לַיְלָה (ת״ה), וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר אֲפִלּוּ עָשׂוּ הַקָּהָל שַׁבָּת (אָגוּר בְּשֵׁם מהרי״ל). וְנוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה לִזָהֵר, וּבְדִיעֲבַד אֵין לָחוּשׁ. וּמִקְצָת נָשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁאִם פָּסְקָה קֹדֶם בָּרְכוּ וְחָזְרָה לִרְאוֹת כֶּתֶם אוֹ דָּם תּוֹךְ יְמֵי סְפִירָתָהּ, אָז מַפְסִיקִין אֲפִלּוּ לְאַחַר בָּרְכוּ אִם נִתְקַלְקְלָה סָמוּךְ לָעֶרֶב, וְחוֹשְׁבִים דָּבָר זֶה לְדִיעֲבַד; וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, כִּי כֵן קִבְּלוּ מֵאֵיזֶה חָכָם שֶׁהוֹרָה לָהֶן, וְהוּא מִנְהַג וָתִיקִין.} (ב) רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בִּלְבַד וּפָסְקָה בּוֹ בַּיּוֹם, צְרִיכָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק וְשֶׁיְּהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. {הַגָּה: וּבְדִיעֲבַד אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַמּוֹךְ אֶצְלָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סָגִי (טוּר בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״א וְהוּא הַדִּין בְּשֵׁם רַמְבַּ״ן וּבֵית יוֹסֵף לְהָרַמְבַּ״ם וכ״מ בַּשָּׁ״ס). אֲבָל בְּדִיקַת שַׁחֲרִית לֹא מֵהָנֵי, הוֹאִיל וְלֹא רָאֲתָה רַק יוֹם אֶחָד (רַשְׁבָּ״א וְרַמְבַּ״ן בְּשֵׁם י״א וְכ״ד רַמְבַּ״ם פ״ו מהא״ב וּבְפי׳ מִשְׁנָה סוֹף פ״ד וּבַרְטְנוּרָה שָׁם).} (ג) בַּיּוֹם שֶׁפָּסְקָה מִלִּרְאוֹת וּבוֹדֶקֶת עַצְמָהּ כָּאָמוּר, תִּלְבַּשׁ חָלוּק הַבָּדוּק לָהּ שֶׁאֵין בּוֹ כֶּתֶם, וּבַלַּיְלָה תָּשִׂים סְדִינִים הַבְּדוּקִים מִכְּתָמִים, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת תַּתְחִיל לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים. {הַגָּה: וּמִנְהָג כָּשֵׁר הוּא כְּשֶׁהָאִשָּׁה פּוֹסֶקֶת בְּטָהֳרָה שֶׁתִּרְחַץ וְלוֹבֶשֶׁת לְבָנִים; אָמְנָם אִם לֹא רָחֲצָה רַק פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה, דַּי בְּכָךְ (מָרְדְּכַי בְּשֵׁם רוֹקֵחַ), וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת; אֲבָל בִּשְׁעַת הַדַּחַק, כְּגוֹן אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לָהּ בְּגָדִים, תּוּכַל לִסְפֹּר ז׳ נְקִיִּים רַק שֶׁהֶחָלוּק נָקִי וּבָדוּק מִדָּם (אָגוּר וְהַגָּהוֹת שַׁ״ד סוֹף סִימָן י״ט).} (ד) בְּכָל יוֹם מִז׳ יְמֵי הַסְפִירָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת לְכַתְּחִלָּה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת (טוּר בְּשֵׁם סה״ת וְעוֹד פּוֹסְקִים); וְאִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַשִּׁבְעָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת, לֹא שְׁנָא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַשִּׁבְעָה אוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אוֹ בְּאֶחָד מֵהָאֶמְצָעִים, מֵאַחַר שֶׁבָּדְקָה בַּיּוֹם שֶׁקֹּדֶם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאָה טְהוֹרָה, עָלוּ לָהּ. אֲבָל אִם לֹא בָּדְקָה בְּכָל הַז׳, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה, אֵין לָהּ אֶלָּא יוֹם ח׳ בִּלְבַד וּמַשְׁלֶמֶת עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּבְדֹּק בְּיוֹם רִאשׁוֹן מֵהַשִּׁבְעָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאֵין לְהָקֵל. {וְהַבְּדִיקָה תִּהְיֶה לְאוֹר הַיּוֹם וְלֹא לְאוֹר הַנֵּר (תא״ו נכ״ו וְהָרַשְׁבָּ״א בת״ה), וּבְדִיעֲבַד מֵהָנֵי אֲפִלּוּ לְאוֹר הַנֵּר (כֵּן מַשְׁמָע בְּבֵית יוֹסֵף).} (ה) בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם שֶׁפָּסְקָה מִלִּרְאוֹת וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבָדְקָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה אוֹ ד׳ יָמִים וּמָצְאָה טְהוֹרָה, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה עַד שֶׁתִּפְסֹק בְּטָהֳרָה, שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ סוֹפֶרֶת עַד שֶׁתִּבְדֹּק אִם פָּסְקָה, וְאָז מוֹנָה לְמָחֳרָתוֹ. (ו) כָּל בְּדִיקוֹת אֵלּוּ, בֵּין בְּדִיקַת הֶפְסֵק טָהֳרָה בֵּין בְּדִיקַת כָּל הַשִּׁבְעָה, צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן לָבָן יָשָׁן, אוֹ בְּצֶמֶר גֶּפֶן, אוֹ בְּצֶמֶר לָבָן נָקִי וְרַךְ, וְתַכְנִיסֶנּוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בָּעֹמֶק לַחוֹרִים וְלַסְדָקִים עַד מָקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ, וְתִרְאֶה אִם יֵשׁ בּוֹ שׁוּם מַרְאֵה אַדְמוּמִית, וְלֹא שֶׁתַּכְנִיסֵהוּ מְעַט לְקַנֵּחַ עַצְמָהּ. וְאִם יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיהָ מְאֹד לְהַכְנִיסוֹ כָּל כָּךְ בָּעֹמֶק, לְפָחוֹת בְּדִיקָה שֶׁל יוֹם הֶפְסֵק טָהֳרָה וּבְדִיקָה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן מֵהַשִּׁבְעָה תִּהְיֶינָה עַד מָקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דַּשׁ. {הַגָּה: וְאִם לֹא עָשְׂתָה כֵן בִּבְדִיקַת יוֹם רִאשׁוֹן, תַּעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת כֵּן מִבְּדִיקוֹת שְׁאָר הַיָּמִים (בֵּית יוֹסֵף); מִיהוּ בְּדִיעֲבַד אִם לֹא עָשְׂתָה כֵן כְּלָל רַק שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ יָפֶה בַּחֹרִין וּבַסְּדָקִין בָּעֹמֶק הֵיטֵב כְּפִי כֹּחָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ, סָגֵי לָהּ (בֵּית יוֹסֵף שכ״ד רֹב הַפּוֹסְקִים וְכֵן מהרא״י בִּפְסָקָיו סִימָן ע״ח וּב״ח).} (ז) הַסוּמָא בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ וּמַרְאָה לַחֲבֶרְתָּהּ. (ח) הַחֵרֶשֶׁת שֶׁשּׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת אוֹ שֶׁמְּדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת, הֲרֵי הֵן כְּפִקְחוֹת; אֲבָל אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת, וְכֵן הַשּׁוֹטָה אוֹ שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ מֵחֲמַת חוֹלִי, צְרִיכוֹת פִּקְחוֹת לִבְדֹּק אוֹתָן וְלִקְבֹּעַ לָהֶן וְסָתוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. הוּקְבַּע לָהֶן וֶסֶת, הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים; לֹא הֻקְבַּע לָהֶן, חוֹשְׁשׁוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם וּבוֹדְקוֹת עַל יְדֵי פִּקְחוֹת. (ט) הָאִשָּׁה שֶׁמַּרְבָּה לִבְדֹּק, בֵּין בִּימֵי סְפִירָתָהּ בֵּין בַּיָּמִים שֶׁלֹּא רָאֲתָה בָּהֶם, הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ. (י) הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ רְצוּפִים שֶׁלֹּא תִּרְאֶה דָּם בָּהֶם, שֶׁאִם רָאֲתָה דָּם אֲפִלּוּ בְּסוֹף יוֹם הַשְּׁבִיעִי סָתְרָה כָּל הַיָּמִים וּצְרִיכָה לִפְסֹק בְּטָהֳרָה וְלַחֲזֹר וְלִמְנוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים. {הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבִשְׁלֹשָׁה יָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל יְמֵי הַסְּפִירָה אִם מָצְאָה כֶּתֶם אֵין תּוֹלִין אוֹתוֹ לְהָקֵל כְּמוֹ שֶׁתּוֹלִין שְׁאָר כְּתָמִים, דְּג׳ יָמִים רִאשׁוֹנִים צְרִיכִים לִהְיוֹת נְקִיִּים לְגַמְרֵי (מָרְדְּכַי הִלְכוֹת נִדָּה וּבְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ט דא״ב ות״ה סִימָן רמ״ט וְאָגוּר פ׳ תִּינֹקֶת וא״ח וְר״ף); אֲבָל אַחַר כָּךְ דִּינוֹ כִּשְׁאָר כֶּתֶם, וְכֵן נוֹהֲגִין. וְדַוְקָא כֶּתֶם שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכִּגְרִיס וְעוֹד, אֲבָל פָּחוֹת מִכִּגְרִיס וְעוֹד תּוֹלָה בְּכִנָּה אֲפִלּוּ בְּג׳ יָמִים רִאשׁוֹנִים (ת״ה סִימָן רמ״ט). וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה לָהּ מַכָּה בְּגוּפָהּ וְיוֹדַעַת שֶׁמּוֹצִיאָה דָּם, תּוֹלָה בָּהּ אֲפִלּוּ בְּיֶתֶר מִכִּגְרִיס וְעוֹד (סְבָרַת הָרַב וְכֵן מַשְׁמָע לָשׁוֹן הַמָּרְדְּכַי), אֶלָּא שֶׁאֵין מְקִלִּין בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים לִתְלוֹת בְּמַכָּה שֶׁאֵין יָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיאָה דָּם אוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁתָּלִינָן בָּהֶם כֶּתֶם, כַּמְּבֹאָר לְעֵיל סִימָן ק״צ.} (יא) הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בִּימֵי סְפִירָתָהּ, אִם הוּא תּוֹךְ ו׳ עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ סוֹתֶרֶת אוֹתוֹ יוֹם. לְפִיכָךְ הַמְשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ וְרָאֲתָה אַחַר כָּךְ וּפָסְקָה, {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה רַק מָצְאָה כֶּתֶם.} אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ ו׳ עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁמָּא תִּפְלֹט; לְפִיכָךְ אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר עַד יוֹם ה׳ לְשִׁמּוּשָׁהּ, כְּגוֹן אִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר עַד יוֹם ה׳, דְּקַיְמָא לָן אֵין שִׁכְבַת זֶרַע מַסְרִיחַ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שִׁשָּׁה עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת מֵעֵת לְעֵת; וְאִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּפָלְטָה לֵיל ד׳, קֹדֶם עֵת שִׁמּוּשָׁהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עֲדַיִן הִיא עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ עוֹנָה שִׁשִּׁית לְשִׁמּוּשָׁהּ וְסוֹתֶרֶת, הִלְכָּךְ יוֹם ה׳ יִהְיֶה רִאשׁוֹן לִסְפִירָתָהּ. {הַגָּה: וְתִפְסֹק יוֹם ד׳ לְעֵת עֶרֶב, וְיוֹם ה׳ עוֹלֶה לְמִנְיָן. וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְתִּין עוֹד יוֹם אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהוּא יִהְיֶה יוֹם רִאשׁוֹן לִסְפִירָתָהּ, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא תְּשַׁמֵּשׁ בְּיּוֹם רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְתִסְבֹּר שֶׁהוּא יוֹם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא לַיְלָה, וְאִם תַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם חֲמִישִׁי יִהְיֶה תּוֹךְ שִׁשָּׁה עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ, עַל כֵּן יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד יוֹם אֶחָד דְּמֵעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי טָעוּת (ת״ה סִימָן רמ״ה וְהָאָגוּר בְּשֵׁם מהרי״ל וְש״ד וְכֵן כָּתַב מהרא״י וּמהרי״ק שֹׁרֶשׁ ל״ה), וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. וְיֵשׁ נָשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר עוֹד לְהַמְתִּין עַד שִׁבְעָה יָמִים (שָׁם בת״ה), וְאֵין טַעַם בַּדָּבָר וְהַמַּחְמִיר יַחְמִיר, וְהַמֵּקֵל נִשְׂכָּר לְהַקְדִּים עַצְמוֹ לַמִּצְוָה. וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁעַכְשָׁו אֵין לְחַלֵּק בֵּין שִׁמְּשָׁה עִם בַּעֲלָהּ לְלֹא שִׁמְּשָׁה, וְכָל אִשָּׁה שֶׁרוֹאָה, אֲפִלּוּ כֶּתֶם, צְרִיכָה לְהַמְתִּין ה׳ יָמִים עִם יוֹם שֶׁרָאֲתָה בּוֹ וְתִפְסֹק לְעֵת עֶרֶב וְתִסְפֹּר ז׳ נְקִיִּים (שָׁם בְּת״ה בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ ומהרי״ק) וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ וְאֵין לְשַׁנּוֹת (סה״ת וּסְמַ״ג).} (יב) אִם טָעֲתָה בְּמִנְיַן יוֹם אֶחָד וְטָבְלָה וְשִׁמְּשָׁה, צְרִיכָה לְהַמְתִּין שִׁשָּׁה עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת וְאַחַר כָּךְ תִּמְנֶה יוֹם אֶחָד נָקִי וְתִטְבֹּל; אַךְ סְתִירָה שֶׁלְּאַחַר שִׁבְעָה, כְּגוֹן שֶׁלֹּא טָבְלָה כָּרָאוּי וְשִׁמְּשָׁה, הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת בְּכָל עֵת. (יג) הָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְרָאֲתָה אַחַר כָּךְ וּפָסְקָה, וְרוֹצָה לִסְפֹּר מִיּוֹם מָחֳרַת רְאִיָּתָהּ, תְּקַנַּח יָפֶה יָפֶה אוֹתוֹ מָקוֹם בְּמוֹךְ אוֹ בְּבֶגֶד לְהַפְלִיט כָּל הַזֶּרַע אוֹ תִּרְחֹץ בְּמַיִם חַמִּין וְהֵם יַפְלִיטוּ כָּל הַזֶּרַע. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בַּזְּמַן הַזֶּה וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ו וּסְמַ״ק), וְהָכִי נָהוּג דְּהֲרֵי כְּבַר נִתְבָּאֵר שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין לְהַמְתִּין אֲפִלּוּ לֹא שִׁמְּשָׁה כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַלֵּק בֵּין סְפִירָה לִסְפִירָה, כָּל שֶׁכֵּן בִּכְהַאי גַּוְנָא; וְכָל הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר, יִשְׁכֶנּוּ נָחָשׁ.}מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א) שבעת ימים שהזבה סופרת מתחלת ממחרת יום שפוסקת בו וכך משפטה אם תראה שני ימים או שלשה ופסקה לראות בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה וכתב הרשב״א בדקה עצמה שחרית ומצאה טהורה אף על פי שלא בדקה בין השמשות הרי זו בחזקת טהורה ראתה יום אחד בלבד ופסקה ובדקה עצמה ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טהורה ויש שמחמירין בזה מספק הואיל ומעיינה פתוח ומלשון א״א הרא״ש ז״ל יראה שצריכה שתפסוק בטהרה בין השמשות שכתב וזה לשונו ואחר שיפסוק הדם תבדוק עצמה יפה יפה ובדיקה זו תהיה בין השמשות. (ג) ביום שתפסוק בו מלראות ותלבוש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים. (ה) לא בדקה עצמה ביום שפסקה מלראות ובדקה לאחר ג׳ או ד׳ ימים ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טמאה עד שפסקה בטהרה שלעולם אינה סופרת עד שתבדוק אם פסקה ואז מונה למחרתו. (ד) ובכל ז׳ ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחילה פ״א ביום ובספר המצות כתב פעמיים אחת שחרית ואחת ערבית ומיהו אפילו לא בדקה בכל הז׳ אלא פ״א ל״ש בדקה ביום ראשון של השבעה או באחרון או באחד מן האמצעיים סגי לא בדקה בכל השבעה עד יום השמיני ובדקה ומצאה טהור אין לה אלא יום ח׳ בלבד ומשלמת עליו אף על פי שהפסיקה בטהרה כיון שלא בדקה כלל בתוך השבעה. (ו) כל בדיקות אלו בין בדיקת הפסק טהרה בין בדיקת כל הז׳ לא תבדוק לא בבגד שחור ולא באדום ולא בבגד פשתן חדש אפילו שהוא נקי ולבן מפני שהוא קשה אלא בצמר נקי ורך או בצמר גפן או בבגד פשתן ישן שהוא נקי ורך ותכניסהו לחורין ולסדקין עד מקום שאבר התשמיש מגיע ואם לא עשתה כן לא הוי אלא קינוח בעלמא ולא יצאה ידי בדיקה. (ז) הסומא בודקת עצמה ומראה לחבירתה. (ח) השוטה והחרשת שאינה לא שומעת ולא מדברת ושנטרפה דעתה מחמת חולי צריכות פקחות לבדוק אותן ולקבוע להן וסתות ולאח״כ יהיו מותרות לבעליהן הוקבע להן וסת הרי הן כשאר כל הנשים לא הוקבע להן חוששות מל׳ יום לל׳ יום ובודקות ע״י פקחות שזו הוא עונת ראייה לרוב הנשים. (ט) האשה שמרבה לבדוק בין בימי ספירתה בין בימים שלא ראתה בהן הרי זו משובחת אף על פי שיש לה וסת קבוע אפשר שיבא לה דם שלא בשעת וסתה ישבה ולא בדקה בין באונס בין ברצון הרי זו בחזקת טהורה חוץ מאחר וסת הקבוע. (י) כל ספירת הז׳ צריך שיהא רצופין שלא תהא ראיית דם ביניהם שאפילו ראתה בשביעי סמוך לשקיעת החמה או בין השמשות שהוא ספק יום סותרת כל המנין וחוזרת למניינה עד שיהא להם ז׳ רצופין לגמרי. (יא) הפולטת שכבת זרע בימי ספירתה אם הוא תוך ו׳ עונות לשמושה סותרת אותו יום לפיכך המשמשת מטתה וראתה ופסקה בו ביום אינה מתחלת לספור ז׳ נקיים עד שיעברו עליה ו׳ עונות שלימות שמא תפלוט לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום ה׳ לשמושה כגון אם שמשה במוצאי שבת אינה מתחלת לספור עד יום ה׳ דקיימא לן אין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו ששה עונות שלימות מעת לעת ואם שמשה במוצאי שבת ופלטה ליל ד׳ קודם עת שימושה במוצאי שבת עדיין היא עומדת בתוך עונה ששית לשמושה וסותרת הלכך יום חמישי יהיה ראשון לספירתה. (יג) אמנם אם תרצה לספור מיום מחרת ראייתה תקנח יפה באותו מקום במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחוץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע והרמב״ן כתב דה״ה נמי אם הלכה ברגליה פלטה כל הזרע ולא נהירא לא״א הרא״ש ז״ל והראב״ד כתב דפולטת שכבת זרע אינה סותרת אלא לטהרות ולא לבעלה ולא נהירא לא״א הרא״ש ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.