טור-שו״ע יורה דעה קצ״טטור-שו״ע
שולחן ערוךשצריכה האשה לבדוק בית הסתרים ודיני חפיפה בשבת ובחול, ובו י״ג סעיפים (א) צְרִיכָה לְהָדִיחַ בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הַסְתָרִים שֶׁלָּהּ בְּמַיִם, {וְלֹא בִּשְׁאָר מַשְׁקִין (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ קנ״ט),} וְלִסְרֹק שְׂעַר רֹאשָׁהּ יָפֶה בְּמַסְרֵק שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹתֶיהָ נִדְבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ; וְכֵן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְעַיֵּן בְּעַצְמָהּ וּבִבְשָׂרָהּ וּבוֹדֶקֶת כָּל גּוּפָהּ סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא עָלֶיהָ שׁוּם דְּבַר מִאוּס שֶׁחוֹצֵץ; וְתָחֹף כָּל גּוּפָהּ, וְתִשְׁטֹף בְּמַיִם חַמִּין בִּשְׁעַת חֲפִיפַת גּוּפָהּ וּשְׂעָרָהּ. (ב) חֲפִיפָה שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר לֹא תִּהְיֶה בְּמַיִם קָרִים, לְפִי שֶׁמְּסַבְּכִין אֶת הַשֵּׂעָר, אֶלָּא בְּמַיִם חַמִּין; וּמִיהוּ אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי חַמָּה סָגֵי. וְלֹא תָּחֹף בְּנֶתֶר הַנִּקְרָא בְּעַרְבִי: טפל (רַמְבַּ״ם בְּפי׳ הַמִּשְׁנָה פ״ב דְּכֵלִים) וּבְלַעַ״ז: גריד״א (ריב״ש), לְפִי שֶׁמְּחַתֵּךְ הַשֵּׂעָר וְחוֹזֵר וּמִסְתַּבֵּךְ, וְלֹא בְּאָהָל, לְפִי שֶׁמְּסַבֵּךְ הַשֵּׂעָר, וְלֹא בְּכָל דְּבָרִים הַמְסַבְּכִים הַשֵּׂעָר. {הַגָּה: וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אִם חָפְפָה בְּנֶתֶר וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְרָאֲתָה בְּעַצְמָהּ שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת שֶׁלָּהּ קְשׁוּרִין וּמְסֻבָּכִין, שָׁרֵי (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ קנ״ט). וְאִשָּׁה שֶׁצִּוּוּ אוֹתָהּ הָרוֹפְאִים שֶׁלֹּא תָּחֹף רֹאשָׁהּ בְּמַיִם, רַק בְּיַיִן, יֵשׁ לִשְׁאֹל לָרוֹפְאִים אִם הַיַּיִן מְסַבֵּךְ הַשְּׂעָרוֹת, וְאִם אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מְסַבֵּךְ יֵשׁ לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן; וְאִם אֵין הָרוֹפְאִים בְּקִיאִין בַּדָּבָר, יֵשׁ לָאִשָּׁה לְנַסּוֹת לְעַצְמָהּ תְּחִלָּה אִם הַיַּיִן אֵינוֹ מְסַבֵּךְ הַשְּׂעָרוֹת (גַּם זֶה שָׁם).} (ג) חֲפִיפָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ. וְהַמִּנְהָג הַכָּשֵׁר שֶׁתַּתְחִיל לָחֹף מִבְּעוֹד יוֹם וְעוֹסֶקֶת בַּחֲפִיפָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאָז תִּטְבֹּל. וְכֵן מִנְהָג כָּשֵׁר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָפְפָה, תִּשָּׂא עִמָּהּ מַסְרֵק לְבֵית הַטְּבִילָה וְתִסְרֹק שָׁם. {הַגָּה: וּבִשְׁעַת הַדְּחַק שֶׁצְּרִיכָה לָחֹף בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָחֹף בַּיּוֹם וּצְרִיכָה לָחֹף בַּלַּיְלָה, יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים וּבְשֵׁם הָרַמְבַּ״ם פ״ב דְּמִקְוָאוֹת). וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּמַהֵר לְבֵיתָהּ וְתָחֹף כָּרָאוּי.} (ד) חָל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָחֹף מִבְּעוֹד יוֹם, תָּחֹף בְּלֵיל טְבִילָתָהּ. {הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מִנְהָג יָפֶה הוּא שֶׁתִּרְחַץ הֵיטֵב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת תַּחֲזֹר וְתָחֹף וְתִסְרֹק מְעַט (טוּר).} (ה) נִזְדַּמְּנָה לָהּ טְבִילָה בְּלֵיל שַׁבָּת, תָּחוֹף בְּיוֹם. (ו) חָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהוּא יוֹם טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָחֹף, אָז תָּחֹף בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וְכֵן אִם חָלוּ ב׳ יָמִים טוֹבִים בְּיוֹם חֲמִשִּׁי וְשִׁשִּׁי, וְחָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, תָּחֹף בְּיוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְתִקְשֹׁר שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבְּלוּ. {הַגָּה: גַּם תִּזָּהֵר בַּיָּמִים שֶׁבֵּין הַחֲפִיפָה לַטְּבִילָה מִכָּל טִנֹּפֶת, וְשֶׁלֹּא יִדְבַּק בָּהּ שׁוּם דָּבָר; גַּם מִנְּגִיעַת תַּבְשִׁילִין, אוֹ מִנְּתִינָתָן לְבָנֶיהָ הַקְּטַנִּים, תִּזָּהֵר, אִם אֶפְשָׁר לָהּ לִזָּהֵר, אִם הֵם דְּבָרִים הַנִּדְבָּקִים (טוּר וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרא״ש וּסְמַ״ג וְסה״ת). וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִזָּהֵר, כְּגוֹן שֶׁאֵין לָהּ מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּמְקוֹמָהּ אוֹ שֶׁצְּרִיכָה לִגֹּעַ בָּהֶן בִּשְׁעַת אֲכִילָה, אֵין לָחוּשׁ, וּמִכָּל מָקוֹם תִּרְחֹץ יָדֶיהָ כָּל פַּעַם שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי חֲצִיצָה.} וּבִשְׁעַת טְבִילָה תְּעַיֵּן וְתִבְדֹק הֵיטֵב כָּל גּוּפָהּ וְשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ, וְתָדִיחַ בֵּית הַסְתָרִים בְּמַיִם חַמִּים שֶׁהֻחַמּוּ, וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, וְכֵן תַּחְצֹץ שִׁנֶּיהָ בְּטוֹב בִּשְׁעַת הַטְּבִילָה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר פֵּרוּרִין וְלֹא בָּשָׂר וְלֹא עֶצֶם. {וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קצ״ז אִם לֹא חָל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם תּוּכַל לִטְבֹּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.} (ז) בְּמָקוֹם שֶׁיְּרֵאוֹת לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה, אֵין לְהַתִּיר לָחֹף מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְלִטְבֹּל בְּיוֹם שַׁבָּת, דִּתְרֵי קֻלֵּי בַּהֲדָדֵי לֹא מְקִלִּינָן; קֻלָּא דְּסְרָךְ בִּתָּהּ, וְקֻלָּא דְּהַרְחָקַת חֲפִיפָה מִטְּבִילָה. (ח) בִּימֵי חוֹל {וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹם טוֹב,} אִם חָפְפָה וְעִיְּנָה עַצְמָהּ הַיּוֹם וְטָבְלָה בְּלֵיל יוֹם אַחֵר, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה בְּדִיעֲבַד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ חֲפִיפָה וּבְדִיקָה סָמוּךְ לַטְּבִילָה; אֲבָל אִם לֹא חָפְפָה כְּלָל, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁעִיְּנָה בְּעַצְמָהּ בְּגוּפָהּ, וַאֲפִלּוּ חָפְפָה מִיָּד אַחַר הַטְּבִילָה וְסָרְקָה בְּמַסְרֵק וְלֹא מָצְאָה שׁוּם נִימָא קְשׁוּרָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם חָפְפָה בִּמְקוֹם שֵׂעָר, וְלֹא עִיְּנָה בִּשְׁאָר גּוּפָהּ, שֶׁלֹּא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה, שֶׁעִיּוּן הַגּוּף הוּא דְּבַר תּוֹרָה. (ט) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר כָּל הַגּוּף, אֲבָל בְּבֵית הַסְתָרִים כֵּיוָן שֶׁאֵין צְרִיכִים לְבִיאַת מַיִם, אִם לֹא עִיְּנָה אוֹתָם קֹדֶם לָכֵן, וְאַחַר כָּךְ עִיְּנָה אוֹתָם וְלֹא מָצְאָה בָּהֶם שׁוּם דָּבָר, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. (י) חָפְפָה וְעִיְּנָה וְטָבְלָה, וּבַעֲלִיָּתָהּ נִמְצָא עָלֶיהָ דָּבָר חוֹצֵץ, אִם בְּתוֹךְ עוֹנָה שֶׁחָפְפָה טָבְלָה, אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת; וְאִם לָאו, צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. {הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הַחֲפִיפָה סָמוּךְ לַטְּבִילָה, כְּגוֹן שֶׁחָפְפָה בַּיּוֹם סָמוּךְ לָעֶרֶב וְטָבְלָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, הוֹאִיל וְהָיָה בִּשְׁתֵּי עוֹנוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם).} וּלְהָרַמְבַּ״ם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁזּוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר לָחֹף וְזוֹ צְרִיכָה (וְכֵן דַּעַת רַבֵּינוּ יְרוּחָם). (יא) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא נִתְעַסְקָה בְּאוֹתוֹ הַמִּין אַחַר טְבִילָה, אֲבָל אִם נִתְעַסְקָה בּוֹ בֵּין טְבִילָה לִבְדִיקָה אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת, שֶׁאֲנִי תּוֹלֶה אוֹתוֹ בַּמִּין שֶׁנִּתְעַסְקָה בּוֹ; אֲבָל אִם לֹא חָפְפָה קֹדֶם טְבִילָה, אֵין תּוֹלִין בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַסְקָה בּוֹ אַחַר טְבִילָה. (יב) בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר כָּל הַגּוּף, אֲבָל בֵּית הַסְתָרִים, אִם לֹא עִיְּנָה אוֹתָם קֹדֶם טְבִילָה, וְאַחַר טְבִילָה גַּם כֵּן לֹא עִיְּנָה עַד שֶׁנִּתְעַסְקָה בְּדָבָר הַחוֹצֵץ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בָּהֶם מֵאוֹתוֹ הַמִּין, תּוֹלִין לְהָקֵל. (יג) חָפְפָה קֹדֶם טְבִילָה, וּבֵין חֲפִיפָה לִטְבִילָה נִתְעַסְקָה בִּדְבָרִים הַחוֹצְצִין, אוֹ שֶׁנָּתְנָה לִבְנָהּ תַּבְשִׁיל הָרָאוּי לִדָּבֵק בָּהּ, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה, אֲפִלּוּ אִם בָּדְקָה מִיָּד אַחַר טְבִילָה וְלֹא מָצְאָה עָלֶיהָ שׁוּם דָּבָר חוֹצֵץ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בַּעֲלִיָּתָהּ מֵהַמַּיִם נָפַל מִמֶּנָּהּ, וּצְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. {הַגָּה: מִיהוּ אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ קֹדֶם טְבִילָה וְרָאֲתָהּ שֶׁלֹּא נִדְבַּק בָּהּ שׁוּם דָּבָר, אֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת (הַגָּהַת ש״ד וּמָרְדְּכַי וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״א); אֲבָל מֻתֶּרֶת לִלְבֹּשׁ בְּגָדֶיהָ בֵּין חֲפִיפָה לַטְּבִילָה, וְלֹא תִּקַּח תִּינוֹק אֶצְלָהּ וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קצ״ח (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם).}מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א) לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה קמטיה וכל בית סתריה במים ושתהא חופפת שער ראשה ושתהא סורקת יפה במסרק שלא יהיו נדבקין זה בזה שזו היא מתקנת עזרא שתהא חופפת בשעת טבילה ופירש ה״ר שמעיה בשם רש״י שצריכה לעיין כל גופה יפה ולחוף אותו במים ולשוטפו דחפיפה שייכא בכל הגוף ור״ת פירש שאינה צריכה דלא שייך חפיפה אלא בשער שבראש וכתב א״א הרא״ש ז״ל ונהגו בנות ישראל לרחוץ ולחוף כל גופן במים ומנהג כשר הוא ע״כ. לשון הרמב״ן דין תורה שתהא הטובלת מעיינת בעצמה סמוך לטבילה ובודקת כל גופה שמא יש בה דבר שחוצץ בטבילה ועזרא ובית דינו תקנו שתהא חופפת בכ״מ שער שבה במים חמין וסורקת אותן או מפספסת אותן בידיה יפה יפה כדי שתתיר שערותיה אם יש בהם קשר ע״כ. יראה מדבריו שיותר מחמיר בעיון הגוף מבעיון הראש מפני שזה דין תורה וזה אינו אלא תקנת עזרא. (ב) חפיפה שבמקום שער לא תהיה במים קרים לפי שמסבכין השער אלא במים חמין ומיהו אפילו בחמי חמה סגי ולא תחוף בנתר לפי שמחתך השער וחוזר ומסתבך ולא באהל לפי שמסבך השער ולא בכל הדברים המסבכין השער. (ג) חפיפה זו פירש״י מוטב שתהיה ביום שלפני טבילתה מבליל טבילתה לפי שממהרת בלילה ולא תחוף יפה ובשאלתות (פרשה אחרי סימן צ״ו) פי׳ שמוטב שתהיה בלילה כדי שתהיה סמוך לטבילתה וכתב א״א הרא״ש ז״ל ונוהגות הנשים שמתחילות לחוף מבעוד יום ועוסקות בחפיפה עד שתחשך ואז טובלות ועוד מחמירות על עצמן שאף על פי שחפפו נושאות עמהם מסרק וסורקות בבית הטבילה ע״כ. (ד) חל טבילתה במ״ש שא״א לה לחוף מבעוד יום די לה בחפיפת ליל טבילתה ומ״מ מנהג יפה שתרחוץ ותחוף יפה בע״ש ומ״ש תחוף מעט ותסרוק שערותיה. (ה) נזדמנה לה טבילה בליל שבת שאי אפשר לה לחוף בלילה די לה בחפיפת יום. (ו) ואפילו אם חלו שני י״ט ביום ה׳ ו׳ חופפת ברביעי וטובלת בליל שבת או אם חל י״ט במ״ש רוחצת וחופפת בע״ש ובלבד שתזהר אחר רחיצה וחפיפה מליתן תבשיל לבנה ומלהתעסק בדבר שתבא לידי חציצה וגם תקשור שערותיה שלא יתבלבלו ואם טבלה ולא עיינה עצמה מקודם לכן אם נזהרה מלהתעסק בדבר החוצץ עלתה לה טבילה ואם לאו לא עלתה לה טבילה. ובי״ט יכולה להחם קיתון של מים להדיח קמטיה ובית סתריה אבל לא לכל הגוף. (ח) כתב הרשב״א חפפה ועיינה עצמה בחול ביום וטבלה בערב או למחרתו שלא טבלה סמוך לחפיפ׳ עלתה לה טבילה בדיעבד אף על פי שלא היתה סמוך לחפיפה אבל אם לא חפפה כלל לא עלתה לה טבילה אף על פי שעיינה בעצמה בגופה ואפילו חפפה מיד אחר הטבילה וסרקה במסרק ולא מצאה שום נימא קשורה אפ״ה לא עלתה לה טבילה שאני אומר שמא בשעת טבילה היה קשור ועכשיו ניתר או נישר עם המסרק ואין צריך לומר אם חפפה מקום שער ולא עיינה שאר הגוף שלא עלתה לה טבילה אף על פי שלא מצאה עליה דבר החוצץ עד כאן. (ט) והראב״ד כתב דוקא בשאר כל הגוף אבל בבית הסתרים כיון שאין צריכים לביאת מים אם לא עיינה אותם קודם לכן ואח״כ עיינה אותם ולא מצאה בהן שום דבר עלתה לה טבילה וכן אם לא עיינה אותם קודם טבילה ואחר טבילה ג״כ לא עיינה אותם עד שנתעסקה בתבשיל ומצאה עליה מאותו תבשיל תולין להקל אף על פי שבשאר הגוף אין תולין להקל בכה״ג. (י) חפפה ועיינה גופה וטבלה ובעלייתה נמצא עליה דבר החוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה טבילה אחרת ואם לאו צריכה טבילה אחרת וכמה היא סמוך כתב הרשב״א עונה שבאותה עונה שחפפה טבלה. (יא) בד״א שלא נתעסקה באותו המין אחר טבילה אבל נתעסקה בו בין טבילה לבדיקה אינה צריכה טבילה אחרת שאני תולה אותו במין שנתעסקה בו אבל אם לא חפפה קודם טבילה אין תולין בו אף על פי שנתעסקה בו אחר טבילה. (יג) חפפה קודם טבילה ובין חפיפה לטבילה נתעסקה בדברים החוצצין או שנתנה לבנה תבשיל העשוי לידבק בה לא עלתה לה טבילה ואפילו אם בדקה מיד אחר טבילה ולא מצאה עליה שום דבר חוצץ שאני אומר בעלייתה מן המים נפל ממנה וצריכה טבילה אחרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.