טור-שו״ע אורח חיים קצ״טטור-שו״ע
שולחן ערוךעל מי מזמנים ועל מי אין מזמנים, ובו י״א סעיפים (א) הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מְזַמְּנִין עָלָיו. (ב) כּוּתִי בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. (ג) עַם הָאָרֶץ גָּמוּר מְזַמְּנִין עָלָיו בַּזְּמַן הַזֶּה. (ד) עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וַאֲפִלּוּ גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו; אֲבָל גֵּר גָּמוּר מְזַמְּנִין עָלָיו וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלוֹמַר: עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ. (ה) אוֹנֵן בַּחוֹל, שֶׁהוּא פָּטוּר מִלְּבָרֵךְ, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. (ו) נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל מְזַמְּנִין לְעַצְמָן; וְלֹא תְּהֵא חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים מְזַמְּנִין יַחַד, מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא דַּעֲבָדִים, אֶלָּא נָשִׁים לְעַצְמָן וַעֲבָדִים לְעַצְמָם; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם. (ז) נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן, רְשׁוּת. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכְלוֹת עִם הָאֲנָשִׁים, חַיָּבוֹת וְיוֹצְאוֹת בַּזִּמּוּן שֶׁלָּנוּ. {הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְבִינוֹת (הָרא״ש וּמָרְדְּכַי רֵישׁ פ׳ ג׳ שֶׁאָכְלוּ בְּשֵׁם רַשִׁ״י).} (ח) אַנְדְּרוֹגִינוּס מְזַמֵּן לְמִינוֹ, וְאֵינוֹ מְזַמֵּן לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לְנָשִׁים. (ט) טֻמְטוּם אֵינוֹ מְזַמֵּן כְּלָל. (י) קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, מְזַמְּנִין עָלָיו וּמִצְטָרֵף בֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מִצְטָרְפִין אוֹתוֹ כְּלָל עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּאָז מְחַזְּקִינַן לֵיהּ כְּגָדוֹל שֶׁהֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת (הָרא״ש וְהַמָּרְדְּכַי פ׳ ג׳ שֶׁאָכְלוּ וְטוּר) וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת; וְחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה אִם מְכַוְּנִים וּמְבִינִים מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ הַבְּרָכָה (מַהֲרִי״ל).} (יא) מִי שֶׁנִּדּוּהוּ עַל עֲבֵרָה, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א) שמש שאכל כזית מזמנין עליו. (ב) והכותי אם הוא חבר מזמנין עליו ורב אלפס כתב והאידנא הם גוים גמורין ואין מזמנין עליהן. (ג) תניא עם הארץ אין מזמנין עליו והאידנא אמר ר״י שמזמנין עם עם הארץ כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו פי׳ אם היו פורשין מהם היו גם הם פורשין מן הציבור לגמרי וכ״כ ר״ח האידנא רגילין לזמן אפילו עם עם הארץ גמור. (ד) נכרי אין מזמנין עליו ואפילו גר שמל ולא טבל איןא מזמנין עליו שאינו גר עד שימול ויטבול. (ה) וכן האונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו. (ד) ור״ת לא היה מניח אפילו לגר גמורב לברך ברה״מ שאינו יכול לומר שהנחלת לאבותינו ותניא בספרי אשר נשבעת לאבותינו פרט לגרים ולעבדים משוחררים וכ״כ בה״ג.
ור״י כתב שיכול לברך שיכול לומר לאבותינו דכתיב אב המון גוים נתתיך ודרשינן מתחילה אב לארם מכאן ואילך לכל העולם. (ו) נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן ת״ר נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין משמע דנשים מזמנות לעצמן וחייבות לעשות כן ובאשכנז לא נהגו כן ויש מפרשים כדי לקיים המנהג הא דקאמר נשים מזמנות לעצמן פי׳ אם רצו אבל חובה ליכא וכן פירש״י וא״א הרא״ש ז״ל פי׳ דעל כרחך חייבות קאמר דתניא בערכין (ג.) הכל חייבין בזימון וקאמר הכל לאתויי מאי לאתויי נשים והיינו על כרחך לחיובא מדקאמר הכל חייבין.
וה״ר יהודה הכהן היה מורה הלכה למעשה להצטרף אשה לזימון והיה מביא ראיה מדבעי תלמודא בפ׳ מי שמתו נשים בברה״מ דאורייתא או דרבנן וקאמר למאי נפקא מינה להוציא אחרים י״ח מכלל דפשיטא ליה דמצטרפות דאי לא תימא הכי אדמיבעיא ליה אם יכולות להוציא תיבעי ליה אם מצטרפות והר״מ מרוטנבורק השיב על דבריו וכתב שאין מצטרפות והרמב״ם ז״ל כתב נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמם ולא תהא חבורה של נשים עבדים וקטנים מזמנות יחד אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן וקטנים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם. (ח) אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לנשים ולא לאנשים. (ט) וטומטום אינו מזמן כלל. (י) א״ר נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ופירש ר״ח דמיירי שנכנס בשנת י״ג ולא הביא ב׳ שערות ידועות שעדיין הוא קטן אף על פי שהוא בשנת י״ג ואם הוא יודע למי מברכין מזמנין עליו.
ורב אלפס כתב ואנן לא סבירא לן הכי כיון דקרי ליה קטן אפילו בן ט׳ שנים או י׳ אם יודע למי מברכין מזמנין עליו וכן כתב הרמב״ם ז״ל שמצטרף בין לג׳ בין לי׳.
וה״ר פרץ חילק שמצטרף לי׳ ולא לג׳ וכ״כ רב האי שמצטרף לי׳ ולא לג׳.
ויש נוהגין לצרפו ע״י חומש שבידו ואינו מנהג.
וא״א ז״ל הביא ההוא דירושלמי א״ר יוסי כמה זימנין אכלינא עם תחליפא אבא ועם בנימין בר שישא חביבי ולא זימנו עלי עד דאייתיתי ב׳ שערות וכ׳ הלכך המחוור שבכולם אין עושין קטן סניף לי׳ לברכת המזון ולתפלה ולג׳ עד שיביא ב׳ שערות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work. הערות
בדפוסים נוסף כאן במקום ״אין״: ״לא היו בזמן התלמוד״.
בדפוסים נוסף כאן: ״בא״י״.