טור-שו״ע יורה דעה קצ״חטור-שו״ע
שולחן ערוךדיני טבילה וחציצתה, ובו מ״ח סעיפים (א) צְרִיכָה שֶׁתִּטְבֹּל כָּל גּוּפָהּ בְּפַעַם אַחַת; לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלֶיהָ שׁוּם דָּבָר הַחוֹצֵץ. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, אִם דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְעָמִים לְהַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ אֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו עַתָּה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלָיו לְעוֹלָם כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ; וְאִם הוּא חוֹפֶה רֹב הַגּוּף, אֲפִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, חוֹצֵץ. {הַגָּה: וּלְכַתְּחִלָּה לֹא תִּטְבֹּל אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם חוֹצְצִין, גְּזֵרָה אָטוּ דְּבָרִים הַחוֹצְצִים (הַגָּהוֹת ש״ד).} (ב) אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁחוֹצְצִין, חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִּשְׁתָּן וּרְצוּעוֹת שֶׁכּוֹרְכִין בָּהֶם הַשֵּׂעָר בָּרֹאשׁ, לֹא תִּטְבֹּל בָּהֶם עַד שֶּׁתְּרַפֵּם; וְאִם הֵם בְּתוֹךְ קְלִיעַת שַׂעֲרָהּ אֵינוֹ מוֹעִיל בָּהֶם רִפְיוֹן. וְאִם הֵם כְּרוּכִים בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בַּגּוּף, לֹא תִּטְבֹּל בָּהֶם עַד שֶּׁתְּרַפֵּם, חוּץ מֵאִם הֵם כְּרוּכִים בַּצַּוָּאר שֶׁאֵינָם חוֹצְצִין לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְהַדְּקָן; אֲבָל קָטְלָא, שֶׁהִיא רְצוּעָה חֲלָקָה וּרְחָבָה שֶׁכּוֹרֶכֶת סְבִיב צַוָּארָהּ, חוֹצֶצֶת, מִפְּנֵי שֶׁחוֹנֶקֶת עַצְמָהּ בְּחֹזֶק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּשָׂרָה בּוֹלֵט וְתֵרָאֶה בַּעֲלַת בָּשָׂר, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָרְצוּעָה חֲלָקָה וּרְחָבָה אֵינָהּ מַזִּיקָתָהּ (רַשִׁ״י). (ג) אִם הַחוּטִין הָאֵלּוּ חֲלוּלִין, עֲשׂוּיִן מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת, אֵינָם חוֹצְצִין (טוּר בְּשֵׁם רַאֲבָ״ד). (ד) חוּטֵי שֵׂעָר אֵינָם חוֹצְצִין. {הַגָּה: וְאִם הָיוּ מֻזְהָבוֹת, חוֹצְצִין, דְּמַקְפֶּדֶת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא תְּטַנְּפֵם; וְכֵן אִם הָיוּ מְטֻנָּפִים תְּחִלָּה, מַקְפֶּדֶת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא תִּתְלַכְלֵךְ מֵהֶן בַּמַּיִם, וְחוֹצְצִין (טוּר).} (ה) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אוֹ יוֹתֵר שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים כְּאֶחָד קֶשֶׁר אֶחָד, אֵינָם חוֹצְצִין. {הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין אִם קָשַׁר ב׳ שְׂעָרוֹת עִם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אוֹ שֶׁקָּשַׁר ב׳ שְׂעָרוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א וְרַ״ן);} וְשַׂעֲרָה אַחַת שֶׁנִּקְשְׁרָה, חוֹצֶצֶת וְהוּא שֶׁתְּהֵא מַקְפֶּדֶת עָלֶיהָ, אֲבָל אִם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עָלֶיהָ עָלְתָה לָהּ טְבִילָה עַד שֶׁיְּהֵא רֹב שַׂעֲרָהּ קָשׁוּר נִימָא נִימָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. (ו) שֵׂעָר שֶׁכְּנֶגֶד הַלֵּב וְשֶׁבַּזָּקָן הַנִּדְבָּק זֶה בָּזֶה מֵחֲמַת זֵעָה, חוֹצֵץ; שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבְּבֵית הַשֶּׁחִי, אֵינוֹ חוֹצֵץ; וְשֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בְּאִישׁ אֵינוֹ חוֹצֵץ; וּבְאִשָּׁה, בִּנְשׂוּאָה חוֹצֵץ, בִּפְנוּיָה אֵינוֹ חוֹצֵץ. {הַגָּה: וְאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כְּמִין קְלִיעוֹת שְׂעָרוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְנַעֲשֵׂית בְּלִילָה עַל יְדֵי שֵׁד וְסַכָּנָה לַהֲסִירָם, לֹא חַיְצֵי (מָרְדְּכַי ה״נ בְּשֵׁם ראב״יה וּבְאָגוּר וּבְהַגָּהוֹת ש״ד).} (ז) לִפְלוּף (פי׳ צוֹאַת הָעַיִן) שֶׁחוּץ לָעַיִן, חוֹצֵץ אֲפִלּוּ הוּא לַח; וְלִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְאִם הָיָה יָבֵשׁ, חוֹצֵץ; וְהוּא שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיק (כ״ד הַתּוֹסָפוֹת וּסְמַ״ג בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וְרַמְבַּ״ם). (ח) כָּחוֹל שֶׁבָּעַיִן אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְשֶׁחוּץ לָעַיִן חוֹצֵץ; וְאִם הָיְתָה פּוֹתַחַת וְעוֹצֶמֶת (פֵּרוּשׁ וְסוֹגֶרֶת) עֵינֶיהָ תָּדִיר, אַף שֶׁחוּץ לָעַיִן אֵינוֹ חוֹצֵץ. (ט) דָּם יָבֵשׁ שֶׁעַל הַמַּכָּה, חוֹצֵץ; וְרִיר שֶׁבְּתוֹכָהּ, אֵינוֹ חוֹצֵץ. יָצָא הָרִיר מִתּוֹכָהּ, כָּל תּוֹךְ ג׳ יָמִים לַח הוּא וְאֵינוֹ חוֹצֵץ; לְאַחַר מִכָּאן, יָבֵשׁ הוּא וְחוֹצֵץ. לְפִיכָךְ אִשָּׁה בַּעֲלַת חֲטָטִים צְרִיכָה לָחוּף בְּמַיִם עַד שֶׁיִּתְרַכְּכוּ. (י) רְטִיָּה שֶׁעַל הַמַּכָּה, חוֹצֶצֶת. (יא) חֵץ אוֹ קוֹץ הַתָּחוּב בַּבָּשָׂר, אִם נִרְאֶה מִבַּחוּץ, חוֹצֵץ; וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה, אֵינוֹ חוֹצֵץ. (יב) לִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל הַבָּשָׂר מֵחֲמַת זֵעָה, אֵינָם חוֹצְצִין; נִגְלַד כִּגְלִיד, חוֹצֵץ. (יג) מִלְמוּלִין שֶׁעַל הַבָּשָׂר, חוֹצְצִין. (יד) טִיט הַיָּוֵן וְטִיט הַיּוֹצְרִים וְטִיט דְּרָכִים הַנִּמְצָא שָׁם תָּמִיד, אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, כָּל אֵלּוּ חוֹצְצִין; וּשְׁאָר כָּל הַטִּיט, כְּשֶׁהוּא לַח אֵינוֹ חוֹצֵץ שֶׁהֲרֵי הוּא נִמְחֶה בְּמַיִם; וּכְשֶׁהוּא יָבֵשׁ, חוֹצֵץ (רמב״ם וסמ״ג) {וּמִיהוּ אִם הִיא מַקְפֶּדֶת אֲפִלּוּ בְּדָבָר לַח חוֹצֵץ (רוֹקֵחַ וּמָרְדְּכַי הִלְכוֹת נִדָּה)}. (טו) הַדְּיוֹ, הַחֵלֶב וְהַדְּבַשׁ וְהַדָּם, שְׂרַף הַתְּאֵנָה וּשְׂרַף הַתּוּת וּשְׂרַף הֶחָרוּב וּשְׂרַף הַשִּׁקְמָה (פֵּרוּשׁ מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים), יְבֵשִׁים, חוֹצְצִין; לַחִים, אֵינָם חוֹצְצִין. וּשְׁאָר כָּל הַשְּׂרָפִים, אֲפִלּוּ לַחִים, חוֹצְצִין. (טז) דָּם שֶׁנִּסְרָךְ בַּבָּשָׂר, אֲפִלּוּ לַח, חוֹצֵץ. (יז) צֶבַע שֶׁצּוֹבְעוֹת הַנָּשִׁים עַל פְּנֵיהֶן וִידֵיהֶן וּשְׂעַר רֹאשָׁן, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְכֵן מִי שֶׁהוּא צַבָּע וְיָדָיו צְבוּעוֹת, אֵינוֹ חוֹצֵץ. {הַגָּה: וְכֵן מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ לִהְיוֹת שׁוֹחֵט אוֹ קַצָּב וְיָדָיו תָּמִיד מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם, אֵינוֹ חוֹצֵץ, שֶׁרֹב בְּנֵי אֻמָּנוּת זוֹ אֵינָן מַקְפִּידִים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רי״ו).} (יח) צוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, חוֹצֵץ; כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר חוֹצֵץ. וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, זֶה שֶׁהַצִּפֹּרֶן עוֹדֵף עַל הַבָּשָׂר. וּלְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְכַוֵּן מַה נִּקְרָא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ, נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לִטֹּל צִפָּרְנֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה. (יט) אִם יֵשׁ לָהּ נֶפַח עַל מְקוֹם הַצִּפֹּרֶן וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֹא לַחְתֹּךְ וְלֹא לְחַטֵּט, אִם נְפוּחָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין הַטִּיט שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן נִרְאֶה, אֵינוֹ חוֹצֵץ. (כ) דַּוְקָא בָּצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן חוֹצֵץ, אֲבָל הַצִּפֹּרֶן עַצְמָהּ אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה וְעוֹמֶדֶת לֵחָתֵךְ וּפוֹרַחַת וְעוֹבֶרֶת מִכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. {הַגָּה: מִיהוּ כָּל זֶה דַּוְקָא שֶׁאֵין צוֹאָה אוֹ בָּצֵק תַּחְתָּיו בְּשָׁעָה שֶׁטָּבְלָה. וּמֵאַחַר דְּכְּבָר נָהֲגוּ לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם, אֲפִלּוּ אִם צִפֹּרֶן אַחַת נִשְׁאַר בְּיָדָהּ וְטָבְלָה, צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת (הַגָּהוֹת ש״ד), וְכֵן נוֹהֲגִין.} (כא) צִפֹּרֶן הַמְדֻלְדֶּלֶת שֶׁפֵּרְשָׁה מִעוּטָהּ, חוֹצֶצֶת; פֵּרְשָׁה רֻבָּהּ, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. (כב) אֵבֶר וּבָשָׂר הַמְדֻלְדָּלִים, חוֹצְצִים. {אֲבָל יַבֶּלֶת אוֹ יַתֶּרֶת וְאֵינָן מְדֻלְדָּלִין, אֵינָם חוֹצְצִים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ״ג סִימָן רמ״ח בְּשֵׁם ר״י).} (כג) הַשֵּׁירִים וְהַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת וְהַקַּטְלָאוֹת אִם הֵם רְפוּיִים, אֵינָם חוֹצְצִים; וְאִם הֵם מְהֻדָּקִים, חוֹצְצִים. וְכֵן הַדִּין בְּאֶגֶד שֶׁל הַמַּכָּה וְקַשְׂקַשִּׂים שֶׁעַל הַשֶּׁבֶר. (כד) צְרִיכָה לַחֲצֹץ שִׁינֶיהָ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶם דָּבָר חוֹצֵץ, שֶׁאִם טָבְלָה וְנִמְצָא שׁוּם דָּבָר דָּבוּק בָּהֶם לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּיוֹם לֶכְתָּן לְבֵית הַטְּבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְנָס בֵּין הַשִּׁנַּיִם יוֹתֵר מִמַּאֲכָל אַחֵר; וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹדְקוֹת וְחוֹצְצוֹת הַשִּׁנַּיִם, חוֹשֶׁשֶׁת דִּלְמָא תִּשְׁתַּיֵּר מִנֵּהּ וְלָאו אַדַעְתָּהּ. וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. {הַגָּה: וְאֵין לָהּ לֶאֱכֹל בֵּין הָרְחִיצָה לַטְּבִילָה (הרא״ש בה״נ); וְאֵין לָהּ לַעֲסֹק כָּל הַיּוֹם קֹדֶם הַטְּבִילָה בְּבָצֵק אוֹ בְּנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁלֹּא יִדְבַּק בָּהּ (ש״ד), וְכֵן נָהֲגוּ.} (כה) אִם לֹא הֵדִיחָה בֵּית הַסְתָרִים וּבֵית הַקְּמָטִים שֶׁלָּהּ וְנִמְצָא בָּהֶם דָּבָר חוֹצֵץ, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. וְאִם לֹא נִמְצָא עָלֶיהָ דָּבָר חוֹצֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּדְקָה קֹדֶם טְבִילָה עָלְתָה לָהּ טְבִילָה; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִבְדִיקַת הַגּוּף וַחֲפִיפַת הָרֹאשׁ. (כו) אִם לֹא בָּדְקָה קֹדֶם טְבִילָה בֵּין שִׁנֶּיהָ וְלֹא בֵּית הַסְתָרִים שֶׁלָּהּ, וְאַחַר טְבִילָה נָמִי לֹא בָּדְקָה עַד שֶׁנִּתְעַסְקָה בִּכְתָמִים וּבְתַבְשִׁילִין, וְאַחַר כָּךְ בָּדְקָה וּמָצְאָה עֶצֶם בֵּין שִׁנֶּיהָ אוֹ דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין סְתָרֶיהָ, תָּלִינָן לְקֻלָּא וְאָמְרִינָן דְּבָתַר טְבִילָה עַיְלֵי בָּהּ. (כז) נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ אוֹ קָרְצָה שִׂפְתוֹתֶיהָ אוֹ קָפְצָה יָדָהּ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא בָּאוּ הַמַּיִם בָּהֶם, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. (כח) לֹא תֶּאֱחֹז בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ בְּיָדֶיהָ בִּשְׁעַת טְבִילָה אֶלָּא אִם כֵּן רָפְתָה יָדָהּ, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹם אֲחִיזַת יָדֶיהָ; וְאִם הֵדִיחָה יָדֶיהָ בְּמַיִם תְּחִלָּה, שָׁרֵי, שֶׁמַּשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁעַל יָדֶיהָ חָבוּר לְמִי הַמִּקְוֶה. (כט) הַטּוֹבֵל בְּמִקְוֶה שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא מ׳ סְאָה מְצֻמְצָמִין, אִם אָמַר לַחֲבֵרוֹ: כְּבֹשׁ יָדֶיךָ עָלַי בַּמִּקְוֶה, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. (ל) אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגְבִּיהַּ רַגְלֶיהָ בִּשְׁעַת טְבִילָתָהּ אִם אֵין שָׁם טִיט, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹרֶסֶת עַל הָרִצְפָּה אֵין כָּאן חֲצִיצָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מַקְדִּימִים לְרַגְלֶיהָ. (לא) אֵין טוֹבְלִין בְּכֵלִים. לְפִיכָךְ אִם הָיָה טִיט בַּמָּקוֹם שֶׁטּוֹבֶלֶת, לֹא תַּעֲמֹד עַל גַּבֵּי כְּלֵי עֵץ שֶׁמְּקַבְּלִין טֻמְאָה מִגַּבָּן, וְלֹא עַל גַּבֵּי נְסָרִים שֶׁרְאוּיִים לְמִדְרָסוֹת וְלֹא עַל שׁוּם כְּלִי הָרָאוּי לְמִדְרָס וְתִטְבֹּל, מִשּׁוּם גְּזֵרַת מֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל כֵּלִים; עָבְרָה וְטָבְלָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. אֲבָל נוֹתֶנֶת הִיא חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת תַּחַת רַגְלֶיהָ, מִפְּנֵי הַטִּיט. וְכֵן לֹא תַּעֲמֹד עַל גַּבֵּי כְּלִי חֶרֶס וְלֹא עַל גַּבֵּי בְּקַעַת וְתִטְבֹּל; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מְטַמֵּא מִגַּבּוֹ וְלֹא רָאוּי לְמִדְרָס, חֲשָׁשׁ חֲכָמִים הוּא שֶׁמָּא תִּפְחַד שֶׁלֹּא תִּפֹּל וְלֹא תִּטְבֹּל כָּרָאוּי. עָבְרָה וְטָבְלָה עַל גַּבֵּי אֵלּוּ, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה; וּלְפִי זֶה מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלִיבוֹת (פִּי׳ מַדְרֵגוֹת) שֶׁל עֵץ, אִם טָבְלָה עַל גַּבֵּי הַשְּׁלִיבוֹת {אֲפִלּוּ אִם הֵם מְחֻבָּרִים לְכָתְלֵי הַמִּקְוֶה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א)} לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה דִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ הֵם, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּמְקוֹמָן מַדְרֵגָה שֶׁל אֲבָנִים וְתִהְיֶה הַמַּדְרֵגָה רְחָבָה ד׳, מְקוֹם הַנָּחַת הָרֶגֶל, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהּ שִׁעוּר מָקוֹם לְבַל תִּפְחַד לִפֹּל מִמֶּנָּהּ. (לב) סִילוֹן שֶׁל עֵץ הַקָּבוּעַ בְּקַרְקָעִית הַטְּבִילָה, אִם אֵין לוֹ לְבַזְבֵּז (פִּי׳ מִסְגֶּרֶת שֶׁאָז אֵין לוֹ בֵּית קִבּוּל), מֻתֶּרֶת לַעֲמֹד עָלָיו וְלִטְבֹּל. (לג) לֹא תִּטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּקַרְקָעִיתוֹ טִיט, מִשּׁוּם חֲצִיצָה, אֶלָּא אִם כֵּן תִּתֵּן עָלָיו זְמוֹרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שׁוּם טֻמְאָה; וְאִם טָבְלָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה (רַאֲבָ״ד וְרַשִׁ״י אֲבָל רֹב הַפּוֹסְקִים מַתִּירִין). (לד) לֹא תִּטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּרְאוּהָ בְּנֵי אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מְמַהֶרֶת לִטְבֹּל וְאֵינָהּ מְדַקְדֶּקֶת בַּטְּבִילָה; וּמִיהוּ בְּדִיעֲבַד, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. (לה) לֹא תִּטְבֹּל בְּקוֹמָה זְקוּפָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ; וְלֹא תִּשְׁחֶה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּדָּבְקוּ סְתָרֶיהָ זֶה בָּזֶה, אֶלָּא שׁוֹחָה מְעַט עַד שֶׁיִּהְיוּ סִתְרֵי בֵּית הָעֶרְוָה נִרְאִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֵית בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹרֶכֶת; וְיִהְיֶה תַּחַת דַּדֶּיהָ נִרְאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁמֵּינִיקָה אֶת בְּנָהּ; וְיִהְיֶה תַּחַת בֵּית הַשֶּׁחִי נִרְאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה כְּשֶׁאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְחִיק יַרְכוֹתֶיהָ זוֹ מִזוֹ יוֹתֵר מִדַּאי וְגַם לֹא לְהַרְחִיק זְרוֹעוֹתֶיהָ מֵהַגּוּף יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּעֵת הִלּוּכָהּ; וְאִם שִׁנְּתָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחֲתָה בְּיוֹתֵר אוֹ זָקְפָה בְּיוֹתֵר, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה (עָרוּךְ וּסְמַ״ג וְרַשְׁבָּ״ץ וְרַמְבַּ״ם); וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא עָלְתָה. (לו) צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקְוֶה גָּבוֹהַּ מִמַּעַל לְטַבּוּרָהּ זֶרֶת, לְפָחוֹת. (לז) יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּגֹבַהּ מֵי הַמִּקְוֶה לַעֲלוֹת בָּהֶם כָּל גּוּפָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן פָּנֶיהָ וְגוּפָהּ כְּבוּשִׁים בַּקַּרְקַע, שַׁפִּיר דָּמִי {וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר״א (סָעִיף ס״ו) בְּדִינֵי מִקְוֶה.} (לח) אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְתֹחַ פִּיהָ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהּ הַמַּיִם, וְלֹא תִּקְפֹּץ אוֹתָהּ יוֹתֵר מִדַּאי; וְאִם קָפְצָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה, אֶלָּא תַּשִּׁיק שִׂפְתוֹתֶיהָ זוֹ לְזוֹ דִּבּוּק בֵּינוֹנִי. (לט) לֹא תַּעֲצִים עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר וְאַל תִּפְתְּחֵם בְּיוֹתֵר, וְאִם עָשְׂתָה כֵן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה (ב׳ דֵּעוֹת בַּטּוּר וּפוֹסְקִים עב״י). (מ) צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַל גַּבָּהּ יְהוּדִית גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִי״ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהִיא טוֹבֶלֶת, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִשְּׂעַר רֹאשָׁהּ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם; וְאִם אֵין לָהּ מִי שֶׁתַּעֲמֹד עַל גַּבָּהּ, אוֹ שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה, תִּכְרֹךְ שְׂעָרָהּ עַל רֹאשָׁהּ בְּחוּטֵי צֶמֶר אוֹ בָּרְצוּעָה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, וּבִלְבַד שֶׁתְּרַפֵּם אוֹ בְּשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל חוּטִים חֲלוּלוֹת אוֹ קוֹשֶׁרֶת בֶּגֶד רָפוּי עַל שְׂעָרוֹתֶיהָ. (מא) הַמַּפְשֶׁלֶת בְּנָהּ לַאֲחוֹרֶיהָ כְּשֶׁהִיא עֲרֻמָּה, וְטָבְלָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה שֶׁמָּא הָיָה טִיט בְּרַגְלֵי הַתִּינוֹק אוֹ בְּיָדָיו וְנִדְבַּק בְּאִמּוֹ וְחָצַץ בִּשְׁעַת טְבִילָה וְאַחַר שֶׁעָלְתָה נָפַל. (מב) נִכְנְסוּ צְרוֹרוֹת וּקְסָמִים בְּסִדְקֵי רַגְלֶיהָ מִלְּמַטָּה, חוֹצְצִים. (מג) אִסְפְּלָנִית מְלוּגְמָא וּרְטִיָּה שֶׁעַל בֵּית הַסְתָרִים, חוֹצְצִין; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צְרִיכִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶם הַמַּיִם, צְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים וְלֹא יְהֵא בָּהֶם דָּבָר חוֹצֵץ. {הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהָטִיל מַיִם קֹדֶם טְבִילָה אִם הִיא צְרִיכָה לְכָךְ. גַּם צְרִיכָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ בִּגְדוֹלִים וּבִקְטַנִּים שֶׁלֹּא תְּהֵא צְרִיכָה לַעֲצֹר עַצְמָהּ, וְלֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מַיִם. גַּם צְרִיכָה לְהָסִיר צוֹאַת הַחֹטֶם (ש״ד וראב״ן סִימָן שכ״ו דַּף ס׳ ע״ג).} (מד) הָיְתָה בָּהּ שַׂעֲרָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם חוּץ לְמַכַּת רֹאשָׁהּ מֻדְבָּק לַמַּכָּה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת (רֹאשָׁהּ) [רֹאשָׁם] מֻדְבָּקוֹת בְּטִיט אוֹ בְּצוֹאָה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּרִיסֵי עֵינֶיהָ מִלְּמַטָּה וְנִקְּבוּ וְהוֹצִיאָתָן בְּרִיסֵי עֵינֶיהָ מִלְּמַעְלָה, וְכֵן אִם הָיוּ ב׳ שְׂעָרוֹת רִיסֵי עֵינֶיהָ שֶׁל מַטָּה מְדֻבָּקוֹת בְּרִיסֵי עֵינֶיהָ שֶׁל מַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִים. (מה) לֹא תִּטְבֹּל בְּאָבָק שֶׁל רַגְלֶיהָ; וְאִם טָבְלָה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ חוֹצֵץ וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁחוֹצֵץ, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁפְשְׁפָה אוֹ שֶׁטָּבְלָה בְּחַמִּין. (מו) נִדָּה שֶׁטָּבְלָה בִּבְגָדֶיהָ מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ. (מז) מִין כִּנִּים שֶׁדְּבוּקִים בַּבָּשָׂר וְנוֹשְׁכִים בָּעוֹר בִּמְקוֹם שֵׂעָר וְנִדְבָּקִים בְּחֹזֶק בַּבָּשָׂר, צָרִיךְ לַהֲסִירָן עַל יְדֵי חַמִּין וּלְגוֹרְדָן בְּצִפֹּרֶן; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִירָן, אֵינוֹ חוֹצֵץ. (מח) נִדָּה שֶׁטָּבְלָה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ שֶׁיָּרְדָה לְהָקֵר, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ. {הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין וּמַצְרִיכִין אוֹתָהּ טְבִילָה אַחֶרֶת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם וְרוֹקֵחַ וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ״י); וְיֵשׁ לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה. יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה לִהְיוֹת צְנוּעָה בְּלֵיל טְבִילָתָהּ, וְכֵן נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לְהַסְתִּיר לֵיל טְבִילָתָן שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בִּמְהוּמָה אוֹ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶן בְּנֵי אָדָם; וּמִי שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן, נֶאֱמַר עָלֶיהָ: אָרוּר שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה (דברים כז, כא). וְיֵשׁ לַנָּשִׁים לִזָּהֵר כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַטְּבִילָה שֶׁיִּפְגַּע בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה דָּבָר טָמֵא אוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים; וְאִם פָּגְעוּ בָּהּ דְּבָרִים אֵלּוּ, אִם הִיא יִרְאַת שָׁמַיִם תַּחֲזֹר וְתִטְבֹּל (ש״ד וְכָל בּוֹ וְרוֹקֵחַ). וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן ר״א אִם מֻתָּר לְהָטִיל חַמִּין לְמִקְוֶה אוֹ אִם מֻתָּר לִרְחֹץ אַחַר הַטְּבִילָה.}מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5) טור(א) צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת לפיכך צריך שלא יהא עליה שום דבר החוצץ ואפילו כל שהוא אם דרך בני אדם לפעמים להקפיד עליו חוצץ אפילו אם אינה מקפדת עליו עתה או אפילו אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני האדם להקפיד בכך חוצץ ואם הוא חופה רוב הגוף אפילו אין דרך בני אדם להקפיד בכך חוצץ. (ב) ואלו הדברים שחוצצין חוטי צמר ופשתן ורצועין שכורכין בהן השער בראש או אם הם בשאר מקום בגוף חוץ מהחוטין שסביב הצואר שאותן אינן חוצצין לפי שאינן מהודקין וקטלא שסביב הצואר חוצצת והא דחוטי צמר ופשתן חוצצין דוקא כשהן מעשה גדיל שהם מהודקין אבל אם ארוגים רפויין הם ואינם חוצצין ובלבד שלא יהו מוזהבין ולא יהו מטונפין. (ג) והראב״ד אסר גם בארוגים ולא התיר אלא בחלולין עשוי מעשה רשת. (ד) חוטין של שער אינן חוצצו׳ בד״א בזמן שהן כשני שערות קשורין ביחד או יותר אבל אם הם של אחת אחת מיהדק. (ו) שער שכנגד הלב ובזקן הנדבק זה בזה מחמת זיעה חוצץ שבראש ובבית השחי אינו חוצץ ושבאותו מקום באיש אינו חוצץ ובאשה בנשואה חוצץ ובפנויה אינו חוצץ. (ז) ליפלוף שבעין אינו חוצץ ושחוץ לעין כל שהוא לח אינו חוצץ יבש עד שהתחיל להיות ירוק חוצץ והרמב״ם חילק על שבתוך העין בין בתוך ג׳ ימים ולאחר ג׳ ושחוץ לעין כתב סתם חוצץ אפילו תוך ג׳. וא״א הרא״ש ז״ל כתב כסברא ראשונה. (ח) כחול שבעין אינו חוצץ ושחוץ לעין חוצץ היו עיניה פורחות אף שחוץ לעין אינו חוצץ פי׳ פורחות דומעות וי״מ נפתחות ונסגרות תמיד והרמב״ם כתב היו עיניה פתוחות אף שחוץ לעין אינו חוצץ. (ט) דם יבש שעל המכה חוצץ וריר שבתוכה אינו חוצץ יצא מתוכה כל תוך ג׳ ימים לח הוא ואינו חוצץ לאחר מכאן יבש הוא וחוצץ לפיכך אשה בעלת חטטין צריכה לחוף במים עד שיתרככו. והראב״ד כתב דגליד שעל גבי המכה אפילו אחר ג׳ ימים אינו חוצץ וכן לפלוף שבעין אפילו יבש והכחול אפילו שע״ג העין אינו חוצץ וא״א הרא״ש ז״ל לא כתב כן. (י) רטייה שעל המכה חוצצת. (יא) חץ או קוץ התחוב בבשר אם נראה מבחוץ חוצץ ואם אינו נראה אינו חוצץ ואם יש עליו קרום של בשר בכל ענין אינו חוצץ. (יב) לכלוכי צואה שעל הבשר מחמת זיעה אינן חוצצין נגלד כגליד חוצץ. (יג) מלמולין שעל הבשר חוצצין פירוש כשאדם לש עיסה או מגבל טיט ומשפשף ידיו זו בזו נופל מהן כמו חוטין אם נופלין על בשרו חוצצין. (יד) טיט הבורות וטיט היוצרים וטיט של דרכים אם הם נדבקים בבשר והם יבשים חוצצין אבל שאר טיטין אפילו יבש אינו חוצץ. (טו) הדיו החלב והדבש שרף התאנה ושרף התות ושרף החרוב ושרף השקמה הנוטפות מהאילן על הבשר יבשין חוצצין ולחין אינן חוצצין ולכאורה נראה דשרף שאר האילנות אפילו יבשין אינן חוצצין והרמב״ם כתב דאפילו לחין חוצצין. (יז) צבע שצובעות הנשים על פניהם ושער ראשם אינו חוצץ וכן מי שאומנותו צבע וידיו צבועות אינו חוצץ. (יח) צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר חוצץ כנגד הבשר אינו חוצץ ובצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר חוצץ ומיהו אין דרך בני אדם להקפיד בכך הילכך מי שאינו מקפיד אינו חוצץ ואיזהו שלא כנגד הבשר זה שהציפורן עודף על הבשר ולפי שאינן יכולות לכוין מה נקרא כנגד הבשר או שלא כנגדו נהגו הנשים ליטול צפרניהם בשעת טבילתם. (כא) ציפורן המדולדלת שפירשה מיעוטה חוצצת פירשה רובה אינה חוצצת. (כב) אבר ובשר המדולדלים חוצצין רוב השער שנקשר נימא נימא לבדה חוצץ נקשר שתים שתים או יותר אינו חוצץ דלא מיהדק. (כג) השירים והנזמים והטבעות והקטלאות שבה אם הם רפויים אינן חוצצין ואם הם מהודקין חוצצין וכן הדין באגד של המכה וקשקשין שעל גבי השבר. (כד) צריכה לחוץ שיניה שלא יהא שום דבר דבוק בה שאם טבלה ונמצא שום דבר ביניהם לא עלתה לה טבילה. (כז) נתנה שערה בפיה או קרצה שפתותיה או קפצה ידה בענין שלא באו להם המים לא עלתה לה טבילה נתנה מעות בפיה וטבלה עלתה לה טבילה. (כח) לא תאחוז בה חבירתה בידיה בשעת טבילה לפי שאין המים באים במקום אחיזת ידיה ואם הדיחה ידיה במים תחילה שרי שמשקה טופח שעל ידיה חיבור למי המקוה ואם מרפה ידיה עד שבאים בה המים שרי והרמב״ם אסר ברפתה ידה דגזרו אטו לא רפתה והרשב״א מתיר והכי מסתבר. (ל) ואינה צריכה להגביה רגליה בשעת טבילתה אף על פי שדורסת על הרצפה אין בו משום חציצה כיון שמלוחלחות. (לא) לא תעמוד על גבי כלי או חתיכת עץ ותטבול שמא תירא מפני שמתהפך תחתיה ולא תטבול יפה ולפ״ז אם בדיעבד עמדה וטבלה עלתה לה טבילה והראב״ד כתב שאם עמדה על גבי כלי עץ שמקבל טומאה וטבלה לא עלתה לה טבילה עמדה ע״ג כלי חרס שאינו מקבל טומאה או על גבי חתיכת עץ עלתה לה טבילה וא״א הרא״ש ז״ל לא חילק בזה. (לב) וסילון המחובר בקרקעית המקוה שהמים עוברים בו כתב א״א הרא״ש ז״ל בתשובה שלכתחלה עומדת עליו וטובלת. (לג) לא תטבול בנמל פירש״י מפני שמעלה טיט וחוצץ ברגליה ולפ״ז אפילו בדיעבד לא עלתה לה טבילה ולא נהירא. (לד) ור״ת פירש מפני שרוב בני אדם מצויין שם והיא בושה וממהרת לטבול ואינה מדקדקת בטבילה ולפ״ז בדיעבד עלתה לה טבילה ואם עשתה כמין גדר סביבה טובלת לכתחלה. (לה) ולא תטבול בקומה זקופה מפני שיש מקומות שמסתרים בה ולא תשחה הרבה עד שידבקו סתריה זה בזה אלא שוחה מעט עד שיהיו סתרי בית הערוה נראין כדרך שנראין בשעה שהיא עורכת ויהיה תחת דדיה נראה כדרך שנראית בשעה שמניקה את בנה ויהיה תחת בית השחי נראית כדרך שנראית בשעה שמוסקת בזיתים ואינה צריכה להרחיב יריכותיה זו מזו יותר מדאי וגם לא להגביה זרועותיה יותר מדאי אלא כדרך שהיא רגילה לעשות בעת הילוכה. (לח) ואינה צריכה לפתוח פיה ולא תקפוץ אותו יותר מדאי אלא תשיק שפתיה זו בזו דיבוק בינוני. (לט) ולא תעצים עיניה ביותר ולא תפתחם ביותר ויש מתירין בזה וא״א ז״ל כתב ונכון להחמיר. (מ) וכתב א״א הרא״ש ז״ל ותעמודא אשה על גבה בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים והראב״ד כתב אם כרכה שער ראשה בדבר שאינה חוצץ בחוטי שער וטבלה בינה בין עצמה עלתה לה טבילה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work. הערות
כן ברוב כ״י. בנוסח ב״י ובמקצת עדי נוסח: ״ותעמיד״.