Orach Chayyim 1 – אורח חיים א‏ – Tur-Shulchan Arukh

ומה שכתב אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום וכו׳ כ״כ הרא״ש גבי פרשת התמיד וכתבו רבינו סי׳ מ״ז ומשמע לרבינו דה״ה לכל הקרבנות בין קבועים בין שאינם קבועים דטוב לאומרם ביום כיון שאין זמנם אלא ביום וכ״כ הכלבו:

ומ״ש ופרשת הקרבנות כו׳ בסוף מנחות א״ר יצחק מ״ד וזאת תורת החטאת כו׳ פי׳ דה״ל למימר זאת החוקה ועיין בפירש״י שם:

כל בו ורא״ש גבי פ׳ התמיד

אלא ביום – כיון שאין זמנם אלא ביום.

ביום. אבל פ׳ הכיור ופ׳ תרומת הדשן יכול לומר קודם היום כדאיתא ביומא ספ״א:

(ט) הקרבנות וכו׳. מדכתיב וזאת תורת חטאת למה לי וזאת אלא שקריאתן כהקרבתן ורש״י פירש מדכתיב תורת ולא כתיב חקת יליף לה ואינו נראה דלא רצתה תורה לעשות מהם חוקה רק דין תורה שיש להם טעם מגולה (לבוש), ובאליהו זוטא ישבתי דברי רש״י דסבירא ליה כמו שכתב במזרחי פרשת חקת דכל שלא נכתב נמי תורה אלא חוקה לחוד יש לו טעם. ואי קשיא הא קשיא הא פריך הש״ס במנחות דף י״ט על הא דאמרינן כל מקום שנאמר חוקה ותורה אינו אלא לעכב. ופריך והרי קרבנות דכתיב ביה תורה ולא מעכבי. ומשני תורה בעי חוקה. חוקה לא בעי תורה אם כן משום הכי לא נכתב חוקה דלא נאמר דמעכבי ובאליהו זוטא הארכתי עיין שם ואדוני אבי הרב נר״ו פירש דברי רש״י דלמד ממלת תורה, אלא דקשה לרש״י דילמא בעינן תורה ללמוד דמעכבי, ומתרץ מדלא כתיב חוקה, רצה לומר דהא מתורה לחוד לא נלמד עיכובא אלא מחוקה, והוא דרך חידוד:

(י) אלא ביום. דומיא דהקרבתן ולכך פרשת כיור ותרומת הדשן יכול לומר קודם היום, עיין מה שכתבתי לקמן סוף סימן מ״ז וכתב עולת תמיד ונראה לי דיש לומר פרשת הקרבנות בעמידה דהא תנן יושב פסול לעבודה, עד כאן. ויש לגמגם וכי הוא ממש בכל דיניו כמקריב קרבן, גם נראה לי ראיה ממה שכתב הבית יוסף בסימן ק״ב בשם רבינו ירוחם זה לשונו אם היושב קורא קרבנות או פסוקי דזמרא אסור כנגד המתפלל, עד כאן. משמע דמותר לישב כשאין מתפלל נגדו, וכן משמע מפרישה עיין שם, ואף דלקמן סימן צ״ח טעמא דתפילה בעמידה משום דהיא במקום קרבן אפשר דשאני תפילה. ותדע דלענין חציצה וכמה דברים נזכרים שם דהוי כקרבן. מה שאין כן בזה. שוב ראיתי בספר ווי העמודים שכתב בשם עמק ברכה פרשת התמיד ושאר ענייני קרבנות טוב לאומרם בעמידה דומיא דקרבנות, עד כאן. מבואר דלאו חיובא הוא אלא טוב לאומרם ובסימנים בגליון שם כתב צריכים לאומרם בעמידה ולא דק בלשון בפנים. כתב מגן אברהם שנשאל למה אמרינן עולה קודם לחטאת הא קיימא לן פרק י׳ דזבחים דחטאת קודם לעולה ונדחק שם. ולעניות דעתי דהתם טעמא כדאיתא בזבחים דף ז׳ שמא לא יקובל הדורון דעולה מה שאין כן הכא דעוסק בתורה, עוד יש לומר דהא המערכה דעולה קודם לחטאת ואין לחלוק הפרשה:

ביום – דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד דקיימא לן דיושב פסול לעבודה ע״ת יד אהרן וכן י״ל מזמור לתודה מעומד יד אהרן. אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן יוכל לאומרה קודם היום כדאיתא ביומא דף כ׳:

סעי׳ ו׳ פרשיות כו׳ – כמ״ש ביום צותו בספ״ב דמגילה ובריש פ״ג דיומא ובתמיד צאו וראו כו׳ ובשארי מקומות:

י״א סק״י קודם היום. ולא נהירא דהא נאמר ובער עלי׳ הכהן עצים שהם סדרי ב׳ גזרי עצים ופסול בלילה. כדאיתא ספ״ב דיומא. עיי״ש:

ביום – דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לאמר קודם היום. ואם אין לו פנאי, יכול לאמר גם פרשת הקרבנות בלילה. ואם צריך עמידה, עיין בסימן מ״ח במ״ב סק״א. כתב בשל״ה דבשבת ויום טוב לא יאמר יהי רצון, דאין קרבן נדבה בא בהם, אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן, כקורא בתורה. ומכל מקום אם הוא בן תורה, מוטב יותר שיעסוק בפרשה דיומא. מי שהוא אבֵל לא יאמר פרשת הקרבנות (משום שהוא אסור בתלמוד תורה).

(לג) [סעיף ו׳] פ׳ הקרבנות וכו׳ כתב עו״ת אות ח׳ נ״ל דיש לומר פ׳ הקרבנות בעמידה דהא תנינא דיושב פסול בעבודה והביאו י״א בהגה״ט וכתב שכן משמע מהאר״י זצ״ל. אבל אנן בדידן לא מצינו כעת כתוב בדברי קדשו כלל מזה וכ״כ ש״צ דף ס״ב ע״א וכתב שמדברי האר״י ז״ל יש לדקדק בהיפך עי״ש וכ״כ ברכ״י אות י״ד ובמחב״ר סי׳ מ״ח ובקושר גודל סי׳ ז׳ אות כ״ב וכתב שם בברכ״י דכן עמא דבר. וכ״כ הרו״ח או׳ ל״ב דרוב הפו׳ הסכימו דא״צ לקרותם מעומד דלא כהעו״ת והי״א וכמ״ש הש״צ:

(לד) שם לא יאמר אלא ביום. ומצוה מן המובחר שאין לאומרם אלא עד אחר תפילת י״ח. ברכ״י אות י״ג עי״ש:

(יג) אלא ביום – מפני שכאמור, האמירה נחשבת כהקרבה, ואין מקריבים קורבנות בלילה. והוסיף המשנה ברורה (ס״ק יז) שאם אין זמן לאומרם ביום – אין איסור לאומרם בלילה¹.

(יד) סימן מ״ז סעיף י״ג – ושם מבואר שלפני הלימוד חייבים לומר ברכות התורה, וכן שהלומד קודם אור הבוקר ראוי שיאמר את ברכות השחר לפני קריאת כל הפרשיות האלה (חוץ מברכת ״הנותן לשכוי בינה״, שצריך להמתין לאור יום כדי לאומרה). אלא שסימן זה לא על הסדר נאמר, כפי שהסברנו בהקדמה.

1. דבר זה נראה פשוט, שהלא אינו אלא כקורא פרשיה בתורה. אלא שלדעת הבית יוסף בלילה אין יתרון לפרשה זו מכל פרשה אחרת, כי אז אינה במקום קורבן.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון