Yoreh Deah 184 – יורה דעה קפד‏ – Tur-Shulchan Arukh

(יא) ואם וסתה נמשך ב׳ ימים או ג׳ ששופעת או מזלפת ב׳ ימים או שלשה כתב הראב״ד שכולן חשובין כעונה אחת עד ולזה הסכים הרא״ש ז״ל ג״ז בפסקי הרא״ש בס״פ האשה שהיא עושה צרכיה והכריע כסברת הרז״ה וכתב שלא נראו לו דברי הראב״ד בזה וכתב דסברת הרז״ה מסתייעא מדאמרי׳ פ״ק דנדה (נדה יא.) אהא דתנן דנדה אינה צריכה להיות בודקת הניחא לר״ל דאמר אין אשה קובעת וסת בימי נדתה אלא לר׳ יוחנן דאמר קובעת תבדוק ואי אמרת דאם נמשך זמן ראייתה ב׳ וג׳ ימים חשיבי כעונה א׳ וצריכה לחוש לכולן גם לר״ל קשה דתבדוק כדי שתדע כמה צריכה לפרוש מבעלה כשיגיע וסתה אלא ודאי א״צ לפרוש אלא עונת תחילת הוסת עד כאן לשונו והרשב״א בת״ה כתב ראיה זו והביא עוד ראיה מדתנן בפרק האשה שהיא עושה צרכיה היתה למודה לראות עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה דברי ר׳ יוסי ר׳ יהודה אומר כל הלילה שלה כלומר כל הלילה אסורה ואוקימנא ברגילה למחזי בסוף לילה סמוך להנץ החמה דכל היכא דתניא עם לאלתר ממש משמע ואם איתא הו״ל לר״י למימר כל הלילה וכל היום שלה דא״א שלא תכנס הראיה לתוך הנץ מעט ועוד דסתמא קתני היתה למודה להיות רואה ולא חילק בין ראייה מרובה למועטת ואפ״ה קתני כל הלילה שלה אבל ביממא שריא וכן דעת הרז״ה ואף הר״א כתב ראיה זו אלא שהוא הכריע שצריך לחוש לזמן המשכתו ושמעתין דפ״ק דנדה ודאי מכרעת טפי דאינה חוששת אלא לעונת עיקר התחלתו וכמו שכתבנו אלא שק״ל קצת הא דאמרינן פ״ק דנדה (י:) גבי תנוקת שלא הגיע זמנה לראות אפילו שופעת כל ז׳ אינו אלא כראיה אחת ופוסקת הו״ל כשני ראיות אלמא ראיה שניה שבתוך נדתה לאו בתר ראיה ראשונה שדינן לה לומר דאין דמים אלא מחמת ראיה ראשונה אלא כראיה בפני עצמה חשבינן לה וכיון שכן פוסקת וחוזרת ורואה תחוש לכולו וי״ל דהתם דוקא להחזיקה בדמים הוא שאמרו כן ונ״מ לטהרות ואי נמי לבעל ולענין כתמים אבל מכל מקום התחלת הראיה הוא העיקר לענין קביעת הוסתות ואף לביאת אורח ובהסתלק העיקר יסתלק הטפל וכן נ״ל עיקר עכ״ל הרי שהרשב״א מסכים ג״כ לדברי הרז״ה וגם הריטב״א בספ״ק דנדה כתב כדברי הרז״ה וכתב רבינו ירוחם שכן כתבו רוב הפוסקים וכן פשט המנהג:

(יב) ומה שכתב רבינו שהרמב״ן סובר כהראב״ד מבואר בהלכותיו:

ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל נראה דברישא דכשרואה ראייה מרובה כו׳ ובש״ע פסק ברישא דכשרואה מקודם הנץ החמה כו׳ כהראב״ד והכא פסק כהרא״ש וקשה דלפי מ״ש סותרים פסקיו זא״ז ובפרט שהב״י כתב בעצמו שם דהראב״ד דסבר ברישא דאסורה כל ימי משך וסתה לטעמיה אזיל שסובר שאע״פ שהגיע תחילת הוסת כו׳ כמ״ש בסמוך בפרישה וא״כ הוא מזכה שטרא לבי תרי ונראה דב״י סבר דדוקא ברישא דהמשך הוא דבר מועט סברא לומר דגם הוא מצטרף לתחילת ראייתה ואסורה כל ימי משך הוסת אבל כשהוא ב׳ או ג׳ ימים לא אמרינן דהכל הוא מצטרף לתחילת ראייתה וממילא אינה אסורה אלא העונה שבה מתחיל הוסת ומ״ש לטעמיה אזיל ר״ל מדסבר התם בסיפא דאסורה כל ימי משך הוסת כ״ש ברישא דהוא דבר מועט אבל מי שסבר בסיפא שאינה אסורה כל המשך יכול להיות דברישא מודה דאסורה כל עת המשך וא״ל מי הכריח להב״י לסבור כן לחלק בין עת המשך דרישא ודסיפא די״ל דסבר כרבי׳ ירוחם דבדין קמא אין כאן אלא ב׳ סברות דהיינו הא׳ סברא דאסורה כל היום וכל הלילה והשניה סברא דאינה אסורה אלא בלילה וביום כשיעור משך הוסת וכן משמע משמעות לשון הרא״ש שאין כאן כ״א ב׳ סברות וא״כ משמע דהרא״ש מודה בדין קמא דאסורה ג״כ כל עת משך וסתה ודו״ק ועיין בב״י: (הג״ה וששאלתם באשה שאין לה וסת קבוע אם היא אשה שמשכה וסתה או הקדימה ב׳ או ג׳ ימים כפי מה שרגילה לשנות אזי יפרוש בזמן הגעת וסתה ב׳ ימים או ג׳ ושלום יצחק בר אברהם הג״מ {עד כאן המגיה}):

(יא) וכ״כ הרמב״ן שחוששת לכל ימי משך הוסת כו׳ נראה דהרמב״ן סבר כהראב״ד ומוסיף עוד וס״ל שכל יום ויום וסת בפני עצמו הוא ונ״מ דצריך לפרוש ממנה כל העונה האחרון עד״מ אם משך וסתה מגיע עד חצי היום צריך לפרוש עד הלילה לאפוקי הראב״ד דלא תלה הטעם אלא שכולן חשובין כעונה אחת ולכן סבר שאינה אסורה אלא כדי משך הוסת ולא כל העונה שכלה בה וסתה. ומ״ש וכ״כ הרמב״ן אע״פ שמוסיף על דברי הראב״ד היינו לאפוקי מסברת הר״ז והרא״ש שסוברים שאינה אסורה אלא עונה הראשונה ויש נ״מ ג״כ במ״ש שכל יום הוא וסת בפני עצמו לענין עקירה דאם מתחילה ראתה ג׳ ימים רצופים ואח״כ בפעם שנית לא ראתה ביום הראשון מהג׳ ימים וראתה בהשני כשיגיע הזמן שלישית להראב״ד דהכל נחשב לעונה א׳ צריכה לחוש גם ליום א׳ משא״כ להרמב״ן המחשב כל יום לעונה בפני עצמו אינה צריכה לחוש ליום הראשון בפעם שלישית וק״ל:

(יב) והר״ז הלוי כתב כו׳ אלא עונה ראשונה של וסת פי׳ ואפי׳ כדי משך וסתה אינה אסורה אלא עונה ראשונה שבה מתחלת וסתה:

(יג) ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל נראה דברישא דכשרואה ראייה מרובה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה ס״ל ג״כ להרא״ש דאינה אסורה אלא בלילה שהוא עונה שהתחיל בה וסתה דאי ס״ל שם כהראב״ד דאסורה ביום ג״כ כדי משך וסתה הוי סבר הכא נמי דאסורה כל ימי משך וסתה ומיהו יש לחלק ועיין בדרישה:

ואם וסתה נמשך ב׳ ימים וכו׳. נראה דהראב״ד לטעמיה אזיל דאע״ג דבתר תחילת הווסת אזלינן ולא מיתסרא אלא עונה אחת דתחילת הווסת ולא ראתה כל אותה עונה אפ״ה צריך לפרוש אחר אותה עונה כל ימי משך הווסת וכן כתב ב״י דהראב״ד לטעמיה אזיל ע״ש ודעת הרז״ה דא״צ לפרוש אלא עונה הראשונה שהוא עיקר הווסת וכשלא ראתה כל אותה עונה שוב אינה חוששת כלל דכיון שנסתלק העיקר ולא ראתה נסתלק הטפל דהדמים שהיא רואה אחר עונת תחילת הווסת דמים יתירים הן דאיתוספו בה וכשעברה עונת זמן תחילת הווסת אינה צריכה לחוש יותר וכך הסכים הרא״ש וכן פסק בש״ע ותימה דהפסקים לכאורה סותרים זה את זה דכיון דכתב הרא״ש תחילה הכרעת הראב״ד ברואה ראייה מרובה דאסורה עונת הלילה ושעת עונת הווסת ביום וא״כ היאך פסק גבי שופעות ב׳ וג׳ ימים בהיפך מדעת הראב״ד דאינה אסורה אלא אותה עונה דתחילת הווסת בלבד ולא כל ימי משך הווסת. ונראה דדוקא ברואה ראייה מרובה מסוף הנץ עד תוך תחילת היום כיון דהכל ראייה אחת היא מסתברא כהראב״ד דצריך לפרוש כל עונת הלילה ושעת משך הווסת ביום דכל משך זה בשם ווסת נקרא כיון שאין שם אלא ראייה אחת אבל בשופעת ב׳ וג׳ ימים דאינה ראייה אחת והדמים שרואה בעונה ראשונה הוא תחילת הווסת וכל מה שרואה אח״כ דמים יתירים הן דאיתוספו בה אין זה נקרא בשם משך הווסת כיון שאיננה ראייה אחת וכדקאמר תלמוד׳ פ״ק דנדה (דף י׳) מכלל דשופעת כי נהרא בתמיה וכי אפשר שתראה ראייה אחת ושופעת כי נהרא ז׳ ימים וחיה אלמא דשופעת ב׳ וג׳ ימים לא איירי ברואה ראייה אחת וע״ל ריש סי׳ ק״ץ. ואע״ג דהראב״ד אינו מחלק בכך וס״ל דגם זה נקרא בשם משך הווסת מ״מ הרז״ה והרא״ש מחלקים בסברא זו ואחריהם נמשך בש״ע בפסקיו נ״ל ודו״ק. ועיין במ״ש בסימן קפ״ט בס״ד אצל ראתה ט״ו לחדש זה והומשכה ראייתה וכו׳ ועיין עוד שם אצל מ״ש וכולן אין חוששין להן אלא לשעתן ובמ״ש לשם בס״ד:

שם בשם הר״ז הלוי ושלזה הסכים אביו הרא״ש (ורשב״א וריטב״א ורבינו ירוחם בשם רוב הפוסקים וב״י שכן המנהג)

אלא עונה הראשונה כו׳ – דגם כאן אזלינן בתר התחלת הווסת אלא שמן הראוי היה לאסור כאן כל השלשה ימים כמו בסעיף ה׳ ביום כשיעור הנמשך בו וכן הוא דעת הראב״ד באמת בטור בשניהם אלא דהבעל הש״ע הסיע כאן להקל אחר שעברה עונה ראשונה וטעמו דגבי דבר מועט שנמשך ביום חשוב מענין הוסת עצמו משא״כ בכאן שא״א שתהיה הכל ראיה אחת אלא תוספת דמים וכיון שנסתלק עיקר הראיה נסתלק ג״כ התוספת כן מתרצים רבים דברי הש״ע אלא דצ״ע מנ״ל לחלק בכך.

א״צ לפרוש כו׳ – ול״ד לסעיף ה׳ דצריכה לפרוש ביום כשיעור הנמשך בו דהתם רואה ראיה מרובה מסוף הנץ החמה עד תוך היום אבל כאן אינה ראיה אחת אלא הראיה שרואה בראשונה היא תחילת הוסת וכל מה שרואה אח״כ דמים יתירים הוא דאתוספו בה כ״כ הב״ח והפרישה כתב דדוקא לעיל דהמשך הוא דבר מועט סברא לומר דגם הוא מצטרף משא״כ כשהוא ב׳ או ג׳ ימים וכיוצא בזה כתב העט״ז ע״ש.

א״צ לפרוש אלא עונה ראשונה. ול״ד לסעיף ה׳ דצריכה לפרוש כשיעור הנמשך בו דהתם ההמשך הוא דבר מיעוט אפ״ל דראיה אחת היא משא״כ בנמשך ב׳ או ג׳ ימים א״א לומר דראיה אתת היא אלא דמים יתירים דאתוספי בה כ״כ העט״ז והדרישה ועיין בב״ח ובש״ך שמחלקים עוד בענין אחר וכן מוכרחים אנו לחלק כדי שלא יסתרו דברי הרא״ש עצמו בפ׳ האשה אהדדי ע״ש וכן מוכרח בדברי רי״ו והט״ז כתב וז״ל אלא דצ״ע מנ״ל להש״ע לחלק בהכי עכ״ל ולא ידעתי הלא דבריו מוכרחים כמבואר להדיא בהרא״ש שם ועיין במע״מ ס״פ האשה וע״ש:

הראשונה – ול״ד לסעיף ה׳ דצריך לפרוש ביום כשיעור הנמשך בו דהתם דבר מועט שנמשך ביום חשיב כוסת עצמו משא״כ כאן שא״א שתהיה הכל ראיה אחת אלא תוספת דמים וכיון שנסתלק עיקר הראיה נסתלק גם כן התוספת. אחרונים:

אם וסת כו׳ – ממ״ש י״א א׳ הניחא לר״ל כו׳ ואם איתא גם לר״ל קשה:

הראשונה – עבה״ט ולפ״ז אשה שראתה ב״פ בר״ח ונמשך ראייתה עד ב׳ או ג׳ לחודש ובפעם הג׳ לא ראתה בר״ח רק בב׳ או ג׳ לחודש לא קבעה וסת לב׳ או ג׳ לחודש דאזלינן תמיד בתר תחלת ראיה ובב״פ ראשונים היו בר״ח ועי׳ ח״ד שכתב דדברי המחבר כאן דוקא בשופעת (או זולפת) דודאי ראיה אחת היא אבל בפוסקת צריכה לחוש לכל הג׳ ימים וכן בנדון הנ״ל קבעה לה וסת לב׳ או לג׳ דחיישינן אולי ראיית יום ב׳ או ג׳ הוא עיקר אמנם זה דוקא בכה״ג שהימים שבתחלת ראייתה לא הוקבעו אבל אם הוקבעו כגון שראתה ג״פ בר״ח ונמשך עד ב׳ או ג׳ לחודש אינה חוששת להראיות שבתוך נדתה ומיד שעברה עונה ראשונה מותרת אף בפוסקת וכן כשהראיות שבתוך נדתה לא הוקבעו עדיין אינה חוששת לו ולא לעונה בינונית ממנה ע״ש היטב:

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון